אי M - חביבה פדיה
ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 325 עמ'
כריכה אחורית:
אלינור נוסעת אל איים בים הדרומי עם מענק מחקר לעבודה גנטית-אנתרופולוגית. הרחק מהריסות חייה, אחרי מות אמהּ ולאחר גירושיהּ, היא מהופנטת אל חיות, מיתוסים, שבטיוּת וכוהנות גדולות. המסע הקיצוני אל תוך המקום הזר מתברר כמסע אל תוך עצמה ואל תוך חייה. היא מפרקת ובונה מחדש את המשפחה שעזבה ואת הגנאלוגיה שלה, המוכחשת. כצפוי או שלא כצפוי, הופך המסע גם למראה המשקפת את תמונת הישראליוּת שלה, אך בעיקר חושפת את שכבות התודעה שבין ציוויליזציה נשית לזו הגברית, בין אֵם ומאהבת לבין גבר ובן, מאבק שהשיח על המערב והמזרח הוא רק הערת שוליים בו.
***
הספר המם אותי בשצף הכתיבה, המחשבה, הרפרנסים של מיתוסים, קבלה, פילוסופיה, ההתעמקות במערכת היחסים שבין שתי הציויליזציות: גברים ונשים.
את חביבה פדיה שמעתי לפני כשנה בהרצאה באחד הכנסים. ונדהמתי מרוחב היריעה של הידע שהיא פורסת, של החשיבה הלא שגרתית והמרתקת שלה. אז רשמתי לעצמי משפט אחד שלה שהדהד בי: "כל שאינו מתגלה - גולה". כי כן, כי גלות היא להיות מחוץ לבית הפנימי שלך, להיות לא בתיאום וסינכרון עם האמת הפנימית, עם התחושות שלך, לשעבד את כולך לדברים חיצוניים, ולהסתיר את מי שאת באמת.
זה דבר שמאד נפוץ שקורה לנשים, בקשר שלהן עם גברים. הן נחבאות.
כך אומרת בספר:
"הדרך היחידה שבה כל אחד ואחד מאיתנו הוא אלוהים, היא להיות מחובר לשמות ולסיפורים ולדברים." (עמ' 55).
אבל, מה שקורה לאלינור, הוא הניתוק מהשמות והדברים והסיפורים. הניתוק מבעלה, אבל בעיקר כואב הניתוק מעצמה.
"מן פרידה ארוכה שבה הוא נוטש אך לא הולך לגמרי. הולך וחוזר. נוטש בחוץ ונוטש בפנים. והיא ילדה אחראית. חושבת על ייסוריו. ונושאת באיפוק ובשתיקה את הפרידה-לא פרידה הזאת. לא מצליחה להוביל למשהו אחר. לא לפרידה מוחלטת. לא לקרבת אמת." (עמ' 40).
ואז, היא נמצאת במצב של "גלות בתוך הבית. החסר התמידי באהבה." (עמ' 125.
העוצמה של הספר נעוצה במסרים שהם מאד עמוקים, אבל גם באופן המיוחד של כתיבתו. הספר כתוב בתנופה שבתוכה נערמים עלינו המחשבה, התכנים העמוקים, פיסות ידע יקרות ערך מעולמות התוכן העשירים של פדיה, מיתוסים, קבלה, דרשות, פיוט.
בתוך המסע המרתק הזה צריך לוותר על האפשרות לשים לב לכל ניואנס, כי כמעט כל מילה של פדיה טעונה ברבדים רבים, ובמקום זאת, פשוט להתמסר, כי הקריאה טוענת את המילים לתוכנו בכוח שמעבר להבנה המנטלית, בעוצמה רוחנית וברגש עמוק.
זה לא ספר "קל" לקריאה, אולי לא לכל אחד, אבל זה ספר שנוגע בנימי הנפש העמוקות.
ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 325 עמ'
אלינור נוסעת אל איים בים הדרומי עם מענק מחקר לעבודה גנטית-אנתרופולוגית. הרחק מהריסות חייה, אחרי מות אמהּ ולאחר גירושיהּ, היא מהופנטת אל חיות, מיתוסים, שבטיוּת וכוהנות גדולות. המסע הקיצוני אל תוך המקום הזר מתברר כמסע אל תוך עצמה ואל תוך חייה. היא מפרקת ובונה מחדש את המשפחה שעזבה ואת הגנאלוגיה שלה, המוכחשת. כצפוי או שלא כצפוי, הופך המסע גם למראה המשקפת את תמונת הישראליוּת שלה, אך בעיקר חושפת את שכבות התודעה שבין ציוויליזציה נשית לזו הגברית, בין אֵם ומאהבת לבין גבר ובן, מאבק שהשיח על המערב והמזרח הוא רק הערת שוליים בו.
***
הספר המם אותי בשצף הכתיבה, המחשבה, הרפרנסים של מיתוסים, קבלה, פילוסופיה, ההתעמקות במערכת היחסים שבין שתי הציויליזציות: גברים ונשים.
את חביבה פדיה שמעתי לפני כשנה בהרצאה באחד הכנסים. ונדהמתי מרוחב היריעה של הידע שהיא פורסת, של החשיבה הלא שגרתית והמרתקת שלה. אז רשמתי לעצמי משפט אחד שלה שהדהד בי: "כל שאינו מתגלה - גולה". כי כן, כי גלות היא להיות מחוץ לבית הפנימי שלך, להיות לא בתיאום וסינכרון עם האמת הפנימית, עם התחושות שלך, לשעבד את כולך לדברים חיצוניים, ולהסתיר את מי שאת באמת.
זה דבר שמאד נפוץ שקורה לנשים, בקשר שלהן עם גברים. הן נחבאות.
כך אומרת בספר:
"הדרך היחידה שבה כל אחד ואחד מאיתנו הוא אלוהים, היא להיות מחובר לשמות ולסיפורים ולדברים." (עמ' 55).
אבל, מה שקורה לאלינור, הוא הניתוק מהשמות והדברים והסיפורים. הניתוק מבעלה, אבל בעיקר כואב הניתוק מעצמה.
"מן פרידה ארוכה שבה הוא נוטש אך לא הולך לגמרי. הולך וחוזר. נוטש בחוץ ונוטש בפנים. והיא ילדה אחראית. חושבת על ייסוריו. ונושאת באיפוק ובשתיקה את הפרידה-לא פרידה הזאת. לא מצליחה להוביל למשהו אחר. לא לפרידה מוחלטת. לא לקרבת אמת." (עמ' 40).
ואז, היא נמצאת במצב של "גלות בתוך הבית. החסר התמידי באהבה." (עמ' 125.
העוצמה של הספר נעוצה במסרים שהם מאד עמוקים, אבל גם באופן המיוחד של כתיבתו. הספר כתוב בתנופה שבתוכה נערמים עלינו המחשבה, התכנים העמוקים, פיסות ידע יקרות ערך מעולמות התוכן העשירים של פדיה, מיתוסים, קבלה, דרשות, פיוט.
בתוך המסע המרתק הזה צריך לוותר על האפשרות לשים לב לכל ניואנס, כי כמעט כל מילה של פדיה טעונה ברבדים רבים, ובמקום זאת, פשוט להתמסר, כי הקריאה טוענת את המילים לתוכנו בכוח שמעבר להבנה המנטלית, בעוצמה רוחנית וברגש עמוק.
זה לא ספר "קל" לקריאה, אולי לא לכל אחד, אבל זה ספר שנוגע בנימי הנפש העמוקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה