התיאוריה האחרונה – מארק אלפרט

מטר, 364 עמ'

 

364 עמודים של קריאה סוחפת בספר מתח ומרדפים, שכולל סוכני אף-בי-איי, משטרה, חיילי כוח דלתא שמוטסים מעיראק בחזרה לארה"ב כדי לפעול בתוך המדינה על פי צו נשיאותי, וכמובן גם טרוריסטים שכוללים שכיר חרב רוסי חסר כל רחמים, וכולם רודפים אחרי פרופסור להיסטוריה של המדע.

ומה כולם רוצים ממנו?

או, כאן החלק הכייפי.

מסתבר שאיינשטיין פיתח תיאוריה "תיאוריית השדה המאוחדת" תיאוריה אחת שמסבירה את כל כוחות הטבע, שמאחדת את תיאוריית הכבידה עם תורת הקוואנטים, אבל הבין שהתיאורייה עלולה לשמש כנשק איום שהוא כינה אותו "מחריב עולמות". התיאורייה היתה כל כך יפה שאיינשטיין לא היה יכול להשמיד אותה אבל גם לא רצה לפרסם אותה, כי הוא הרגיש אשם על כך שתורת היחסות והנוסחה E=MC² הובילה לפצצה האטומית. האנושות עדיין לא מוכנה לכך. לכן איינשטיין הפקיד חלקים מהתיאורייה אצל שלושה מדענים שעבדו עימו.

אבל מישהו ממש רוצה להשיג אותה, והוא מוכן לשם כך לענות ולהרוג את המדענים הקשישים, כדי להוציא מהם את המידע.

ועכשיו המידע הזה הגיע לידי ד"ר דניאל סוויפט, פרופסור להיסטוריה של המדע. האחרון שבמדענים היה מרצה של דניאל סוויפט בעת לימודי הפיזיקה שמהם פרש בסופו של דבר כשהבין שהוא לא יהיה פיזיקא גאון אבל כן יכול להיות מרצה להיסטוריה של המדע. הוא נקרא על ידי המשטרה לבית החולים שבו מאושפז המדען הגוסס, וזה לוחש באוזניו את המפתח לתיאוריה ומפציר בו לשמור עליה ולא להסגיר אותה לידי כל מחפשיה.

וכעת דניאל הופך למטרה לכל האנשים הרעים והפחות רעים, שרוצים להניח את ידם על הנשק האולטימטיבי.

ועכשיו מתחילים מרדפים, מאבקים, חקירות, ניסיונות להבין את התיאורייה, רדיפה אחרי מיקום הנוסחאות, והסברים מדעיים שככל הנראה מבוססים על מדע אמיתי, לא שאני יכולה להבין או להעיד על כך אבל מסתבר שאלפרט למד אסטרופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון וכתב עבודת תזה על יישומים של תורת היחסות של איינשטיין, ועובד כעורך במגזין "סיינטיפיק אמריקן" אז יש בסיס של ידע למה שהוא כותב.

וזה כתוב כל כך טוב. אין מילה מיותרת ואין מילה חסרה. מה מניע אנשים, את האנשים ה"דמויות" בספר, מה הבחירות שאנשים עושים ומה זה מעיד עליהם.

הספר נקרא בשטף ובמתח עד לסיומו, אך עם פתרון התעלומות וההפי אנד לכאורה, נשארת תחושה של תוגה, כי כמו במציאות, גם בספר, האנושות עדיין לא מוכנה להשתמש במדע לצרכי שלום ושגשוג של כולם, אלא להשתמש בו לצורך ייצור כלי נשק איומים יותר ויותר.

אמירה שמיוחסת לאיינשטיין היא ”איני יודע באיזה נשק נשתמש במלחמת העולם השלישית, אך ברביעית נשתמש במקלות ואבנים”

בעיתוי מעניין, בדיוק התפרסם מאמר ב"הידען" שכותרתו:

תאוריה רדיקלית חדשה מאחדת את תאוריות הכבידה של איינשטיין עם מכניקת הקוונטים

וזה הלינק:

תיאוריה חדשה מאחדת

והנה עטיפה של איזה סינגל שנקרא "הולך למקומות" ויש בה את ההמחשה של מה שהספר מייחס לתיאוריית השדה המאוחדת:

אהוב המוות

 אהוב המוות – בוריס אקונין

ידיעות ספרים – עליית הגג, 388 עמ' כולל הערות ונספח

 

התשיעי בסדרת "תיבת פנדורין" המספרת על אראסט פטרוביץ' פנדורין, אשר חוקר מקרי רצח ופותר תעלומות.

הספר נפתח בפתיח הקבוע לסדרה:

לזכר המאה התשע-עשרה

שהספרות בה הייתה גדולה,

האמונה בקדמה – חסרת גבולות

והפשעים בוצעו ופוענחו בחן

ובטוב-טעם

 

אבל הספר הזה שונה משמונה הקודמים לו, בכך שהוא מסופר דרך עיניו של סנקה סקוריקוב המכונה "סקוריק" על ידי חבריו לכנופייה. וכל פרק זכה לכותרת "איך סנקה..." (עשה כך או כך). למעשה, רק בעמ' 122 אנחנו פוגשים לראשונה את פנדורין.

התחלתי לקרוא את הספר לפני ה- 7 באוקטובר (2023), ובמשך כחודש וחצי לא יכולתי לקרוא ספר, כך שהקריאה בו התמשכה ונסחבה. בשל הנסיבות החיצוניות קצת קשה להגיד אם זה הספר או הנסיבות, אבל אני חושבת שגם וגם.

הסדרה הזו כל כך טובה, שכל ספר נקרא בשטף ובעניין, ותמיד מעבר לפתרון התעלומה הקורא יוצא נשכר עם הבנות תובנות ומחשבות.

אבל הספר הזה, הוא חריג לסדרה, ולטעמי פשוט פחות טוב, פחות מוצלח.

פחות אדבר על מה שקורה בו, יש בו הרבה רציחות, אוצר סודי ועצום, הרבה תככים ומלחמות בין כנופיות אכזריות בשכונות הקשות של מוסקווה.

הפתרון של התעלומה קצת פחות אלגנטי בעיני מאשר בספרים האחרים בסדרה.

כן אפשר להפיק ממנו תובנה אחת יפה, שכל אדם יכול לשנות את מסלול חייו, ללמוד דברים חדשים ולבחור בטוב.

אבל אם הולכים על הסדרה הזו, אז מבחינתי זה הספר שפחות תפסידו אם תוותרו עליו. יש בסדרה הזו מספיק ספרים אחרים ונהדרים, חלקם כבר נסקרו בבלוג הזה.