אשמה ללא גבולות

 אשמה ללא גבולות – קארין גרהרדסן

פן ידיעות ספרים, 304 עמ'

 

הספר השלישי בסדרת "המרבי" אחרי "בית הממתקים" ו"מלכודת כפולה", בחקירה חדשה של הצוות בראשותו של המפקח קוני שיוברג, ואנשיו, שהכרנו בשני הספרים הקודמים.

עם התגלותו של הרצח המזוויע, מזוויע באמת כמיטב המסורת של ספרות מתח סקנדינבית, מתחילה להתנהל החקירה. גרהרדסן אמנית ספרות מתח, בונה את תהליך החקירה, מציגה את הפסיכולוגיה של אנשי הצוות, חוטים ואירועים שנמשכים מהספרים הקודמים נפרמים או באים לפתרונם. והחקירה מתקדמת עד לפתרונה.

"האשמה היא כמו שרשרת ארוכה שנשרכת אחריך לכל מקום שתלך. היא הופכת לחלק מהגוף. לבסוף כבר לא מרגישים את קיומה."

והאשמה מלווה כמעט את כל הדמויות בספר הזה, חוקרים, רוצח, חשודים. כל אחד נושא עימו את צער האשמה.

אבל אחת הדמויות עוברת באיזה שהוא שלב תהליך של גאולה מהאשמה. הדיבור בקול רם, הביטוי בקול של האשמה הכבדה שסחב בליבו במשך שנים רבות, הביא לנחמה, למחילה. זהו רגע ספרותי ואנושי נפלא. ונכון כל כך. כשסוחבים רגשות שליליים, תחובים עמוק בתוך הבטן, ולא נותנים להם ביטוי, גם אי אפשר למרק את הרגש הזה, להתמודד איתו, לחוש אותו, ולראות אותו נמוג באור השמש.

מעבר לספר מתח יעיל, שיחזיק אתכם קרוב אליו עד שתסיימו, יש בספר משקל משמעותי להיבטים פסיכולוגיים. עניינים של חברות, חשדות, הסקת מסקנות שגויות ממה שנראה כמו עובדות, מערכות יחסים, וכל מה שקורה בין אנשים.