יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

בית הממתקים

בית הממתקים – קארין גרהרדסן
פן – ידיעות אחרונות – ספרי חמד, 333 עמ'



שורה של מקרי רצח אלימים בשוודיה, כל הקורבנות בני 44. בתחילה לא ברור שבכלל יש קשר בין האנשים האלו, אולם בהמשך מתברר שדרכיהם הצטלבו לפני שנים רבות, בגן הילדים ובבית הספר. תומס קרלסון, איש אפרורי, מריר ובודד מאד, איש שקוף, נתפס משוטט בקרבת בתיהם של חלק מהקרבנות. האם ההתעללויות שספג מחבריו לגן ולכיתה, וזיכרונות העבר שאינם מרפים ממנו, יכלו לגרום לו לצאת למסע נקמה במי שהרסו את חייו?

התמצית לעיל לא תקלקל לכם את הספר, ולא רק בגלל שדברים דומים כתובים בכריכה האחורית שלו, אלא בעיקר כיון שדי בתחילת הספר אנחנו לומדים את העובדות העיקריות הללו.
איך, אם כך, יתפתח ספר מתח, אם מתחילתו אנחנו יודעים (פחות או יותר) מה יתרחש בו, יודעים (פחות או יותר) מי הרוצח ולמה, ואפילו מסמפתים אותו? איפה המתח?
הו.
כאן בדיוק נכנסת לתמונה סופרת מעולה, קארין גרהרדסן, שכותבת מותחן פסיכולוגי משובח, לוקחת את מלוא תשומת הלב שלנו, מכניסה אותנו לתוך העולם הפנימי של כל אחת מהדמויות החשובות, וגם חלק מדמויות המשנה, לתוך החיים שלהם. אורח החיים של חוקרי המשטרה, של החשוד, נפרש בפנינו ולאט לאט מתגנבת לליבנו ההכרה שהעולם הרבה יותר מורכב ממה שחשבנו.
החיים השלווים, הבורגניים של בית ומשפחה, אור בחלונות ווילונות מתנפנפים, מעולם לא נראו מושכים יותר, קורצים יותר, מאשר בספר הזה. במיוחד מושכים הם את מי שחי חיים בודדים וגלמודים כל כך, שמביט בחלונות האלה בהשתוקקות מרה.
אבל, החיים האלה גם מסתירים – או עלולים להסתיר - עוולות, זוועות ורוע שאין לתאר.
לא זכור לי שקראתי ספר מתח כמו זה, שבו כל כך קל לחוש אמפתיה עם הרוצח, או לפחות חמלה מהסוג שמאפשר להבין מדוע הוא עושה מה שעושה, ואפילו לרצות שיספיק לעשות זאת.
במקביל לעלילה המרכזית, מתפתחת עלילת משנה שבה מעורבת אחת השוטרות בצוות החקירה. גם העלילה הזו מצליחה לרתק את תשומת לבנו.

הרוע הגדול מכל, אומרת גרהרדסן, היא האדישות. זו שבחסותה מתאפשרות ומתרחשות כל הזוועות האלה. קשה להבין, וקשה להשלים, עם המציאות של אדם שמחייך בנועם, ומסיט הצידה את מבטו כדי לא לראות את מה שלדעתו הוא לא בתחום אחריותו, ולהימנע מפעולה שתעצור את המעשים.

וכאן באה לביטוי עיקר גדולתו של הספר. במסווה של ספר מתח, שמצליח להיות מותח ומפתיע, כמעט עד סופו, כפי שספר מתח צריך להיות, מעבירה גרהרדסן הרהורים על מהות האנושיות, על האופן שבו מתעצב אופיו של אדם מגיל צעיר, איך הדברים שקורים לו מעצבים את החיים שיחיה. וגם, איך אדם יכול לשנות את מהלך חייו, לטובה או לרעה.


ספר נפלא. בהמשך הסדרה עוד שניים, "מלכודת כפולה" ו"אשמה ללא גבולות" והספר הרביעי בעבודה.   

אין תגובות: