איך לשנות את דעתך

 איך לשנות את דעתך – מייקל פולן

פן*ידיעות ספרים*ספרי חמד, 488 עמ'

 

מייקל פולן עיתונאי, סופר ואקטיביסט, יוצא לבחון את מחקר הפסיכדלים החדש, ומה הוא מלמד אותנו אודות תודעה, מוות, התמכרות, דיכאון וטרנסצנדנטיות.

בכתיבה מרתקת, אינטליגנטית וסוחפת, הספר משלב בין חקירה היסטורית, מדעית, רפואית, לבין מסע ההתנסות האישית של פולן בסמים פסיכדליים. התוצר המרתק הוא ספר שחוקר את משמעותה של התודעה האנושית, האגו, המוח האנושי, ואיך אפשר לשנות את אופן ההסתכלות על חיי היומיום וליצוק בהם משמעות חדשה.

פולן מעיד על עצמו שלא חווה אי פעם "ולו חוויה רוחנית משמעותית אחת", וגם לא התנסה בפסיכדלים, ובאופן כללי הוא פשוט "אדם עסוק ושומר חוק". בספר הוא מתאר באומץ את המסע שערך, בגיל שישים, בהתנסות אישית, וכן במסע מנטלי, חקירתי, תוך שילוב זוויות מבט של היסטוריה וסוציולוגיה של המדע, מדעי טבע, עיתונות מדעית, מקרי בוחן של מתנדבים ומטופלים, מפגשים עם מרואיינים מרובים, ולרבות התנסות חווייתית שאפשר לקרוא לה רוחנית ואפשר לקרוא לה הרחבת דלתות התודעה.

הספר מחולק לפרקים, ובהם תיאור תגליות לגבי הפטריה, שאפשר למצוא גם בסרט "הפטרייה הקסומה". בתמצית, הפטריות מארגנות העברת מידע בין העצים ביער, כעין "Wood-Wide Web" ולפחות לדעתו של פול סטאמטס שעימו נפגש פולן, התפקיד של הפטריות לא מסתכם רק להעברת מידע בין עצים.

בפרק ההיסטורי מעלה פולן השערה מרתקת לגבי עמק הסיליקון "אפשר בהחלט לשרטט קו המחבר בין הגעתו של האברד לעמק הסיליקון עם ילקוט של אל-אס-די, לבין הנסיקה המטאורית של תעשיית ההיי-טק שסטיב ג'ובס לקחת חלק בהשקתה רבע מאה לאחר מכן."

ואז מגיע הפרק של "יומן דרכים" ובו פולן מתאר את התנסויותיו בטריפים של אל-אס-די, פסילוסיבין, "הקרפדה". פולן מספר שהמסעות האלו לימדו אותו שמבנה נפשי עומד בינינו לבין כמה ממדים מפעימים של חוויה, בין של העולם שמחוץ לנו, או של התודעה שבתוכנו. שהתמוססות האגו היא תנאי סף להתקדמות רוחנית.

הפרק הבא הוא פרק "ביולוגיה", מה קורה במוח על סמים. אחד הדברים המעניינים שפולן מספר הוא על מחקר שפורסם בשנת 2017 ובה עלה ש"להתמוססות האגו שנחוותה תחת התנסות פסיכדלית מהסוג האינטנסיבי ביותר, היה ערך ניבוי חיובי לגבי תפיסות עולם ליברליות פוליטית, פתיחות וקשר לטבע, וערך ניבוי שלילי לגבי תפיסות פוליטיות סמכותניות." זה מה שקורה כאשר משהו שנקרא "רשת ברירת המחדל" במוח נמצאת ברמת אנטרופיה גבוהה יותר כך שהמערכת נכנסת למצב קוגניטיבי פחות מוגבל. החלופה היא רשת ברירת מחדל בעודף שאז האגו הופך שתלטני, וזה בא לביטוי גם בשורה של הפרעות המאופיינות בתבניות מחשבה קשיחות מדי, כמו התמכרות, אובססיה, הפרעות אכילה, דיכאון. כל אלה יכולים לקבל מזור מטיפול פסיכדלי, כפי שיובא בפרק הבא.

בתמצית, על פי העדויות הרבות הפרושות בספר, המסע הפסיכדלי יוצר אירוע משנה חיים. סדק במבנה של הרציונליות המטריאליסטית. שינוי זווית תפיסתית למציאות, חשיפת הפלא של המציאות הפרוזאית אשר מסתתר מהמבט הרגיל. גישה לעולם אחר שבזמנים רגילים הוא מופרד מתודעתנו. כדבריו: "אילו רק יכולנו פשוט לראות". הכוח של המסע הפסיכדלי להספיג כל דבר בשדה החוויה שלנו בתחושה מוגברת של משמעות וחשיבות.

"כאשר אני חש נדיב במיוחד או אסיר תודה, פתוח לרגשות, לאנשים ולטבע, אני תופס זאת כתחושה של התרחבות. ההרגשה הזאת לרוב מלווה בעמעום של האגו, כמו גם בהפחתה בתשומת הלב המושקעת בעבר ובעתיד, שממנה האגו ניזון." ואולי במילים אחרות – להיות במצב של הוויה במקום במצב של עשייה, להיות בכאן ועכשיו.

פולן מתאר את תחושותיהם של האסטרונאוטים שיצאו מחוץ לכדור הארץ וראו לראשונה את הכוכב הכחול הקטן, תלוי לו בחלל אינסופי, מנקודת מבט שמחקה את הגבולות הלאומיים וגרמה לכדור הארץ להיראות קטן, פגיע, יוצא דופן ויקר ערך. ומצטט את איינשטיין שכינה את תחושת הנפרדות של האדם המודרני כסוג של אשליה אופטית של התודעה שלו.

ומסכם את חוויותיו ומחקרו, שהערך החשוב בשיטוט בין מצבים תודעתיים לא רגילים, הוא האופן שבו הם משקפים חזרה את המצבים הרגילים. להבין, שתודעת ערות רגילה היא רק אחת מבין צורות פוטנציאליות רבות של התודעה.