הבעל של שתינו -גריר הנדריקס ושרה פקאנן
ידיעות
ספרים,373 עמ'
כריכה
אחורית:
כאשר
תתחילו לקרוא את הספר הזה ודאי תהיו בטוחים שאתם יודעים מה הסיפור.
מן
הסתם תחשבו שזה הסיפור הקלאסי על אקסית קנאית שמפתחת אובססיה כלפי המחליפה שלה,
אישה צעירה יותר ויפה יותר, אשר עומדת להינשא לגבר שהיה שלה.
בטח
תגידו שמשולש האהבים הזה די שגרתי. שעליתם על המתכונת מהעמוד הראשון.
אז
זהו, שלא. הספר הזה לא דומה לשום מותחן שקראתם.
קריאה
שלי:
עצה
אחת: אחרי שתסיימו את הספר, תחזרו לקרוא את העמוד הראשון.
כי זה
כתוב כל כך מתוחכם, שגם אני נפלתי בפח, עד לרגע שבו קולטים מה קורא כאן. השזירה של
הסיפור, בין העבר וההווה, בין כל הדמויות, היא פשוט – ובכן, מתוחכמת.
וזה
כתוב כל כך טוב.
וזה
מותח. ומעניין. ומעורר מחשבה.
ואני
לא רוצה להגיד יותר מזה כדי לא לקלקל.
אני
אגיד רק את זה: זה שהספר קריא מאד, נקרא בשטף, מותח, ומרתק, לא אומר שהוא לא מדבר
על נושא חשוב ומבקש להפנות תשומת לב לעניין הזה. האמת, גם כשהיא לא נוחה או נעימה,
היא תמיד האופציה הנכונה והטובה יותר, מאשר להמשיך להשלות את עצמנו.
וזהו,
אסגור כאן כדי לא לספיילר.
תהנו.
ספר נוסף של הסופרות שקראתי:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה