ללכת בעקבות הלב – סוזאנה תמרו
הוצאת מודן, 144 עמ'.
"מן הנמנע לברוח מהעמדות הפנים
ומהשקרים. ליתר דיוק, אפשר לברוח לזמן קצר, ואחר כך, ברגע הצפוי פחות מכול, הם
שבים ומופיעים, והם אינם נוחים כפי שהיו כאשר יצאו מפינו, וחשבנו כי אין בהם כל
נזק."
הספר הוא כעין יומן, במסגרת סדרת מכתביה של
סבתא איטלקיה אל נכדתה, שאותה גידלה לאחר מות הבת/האם, ושנסעה לאמריקה. סודות
ושקרים הולכים ונחשפים במכתבים, ודרכם מנסה הסבתא להבין את מהלך הדברים בחייה.
הסבתא פורשת בפשטות, בכנות ובקצרה את
ההתמודדויות שלה, את הלימוד שלה, ואת המסר שהיא מנסה להנחיל לנכדתה.
הספר נקרא במהירות רבה, קצר ולא מכביד,
תיאורי הנוף מקסימים, כך גם תיאורי בני האדם, קצרים ותמציתיים, וניכר כי הסופרת
מיטיבה להתנסח, וכי צברה חכמת חיים.
למי שעשה כברת דרך ניכרת של עבודה עצמית,
ותהליכי לימוד, אין בספר הזה חידוש. אחרי שסיימתי ביום חמישי ספר חזק ומשמעותי
שממשיך לחיות בתוכי ("הילדה השקטה"), זה היה ספר טוב כאתנחתא.
ציטוט שמצא חן בעיני בספר, מדבריו של אביו
של יצחק באשביס זינגר. לדבריו, אחד הגרועים בהרגליו של האדם המודרני הוא קריאת
העיתונים היומיים. בבוקר, בדיוק ברגע שהנפש פתוחה יותר, הם מטילים באדם את כל הרוע
שייצר העולם ביום אתמול.
באמת כדאי לשים לב מה קוראים.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה