הפינה השקטה

 הפינה השקטה – דין קונץ

ידיעות אחרונות – ספרי חמד, 406 עמ'

 

ספר מתח שלופת אותך ולא מאפשר לך להניח אותו מהיד. אני אוהבת ספרי מתח, אבל צריך שיהיה בהם את שאר הרוח, את ה'משהו' שמעבר לסתם למתוח את הקורא. שיהיה עניין, שיהיה "דבר מה נוסף", שיעורר מחשבה.

מהי הפינה השקטה?

"בקרב מומחי מחשבים יש מילה לאנשים שחושבים שהם חיים בלי להשאיר עקבות דיגיטליים. המילה היא טיפשים. רק שבריר מהאנשים שהאמינו שהם חיים כך, אכן חיו מבלי להשאיר עקבות דיגיטליים."

על אלה שחיים מבלי להשאיר עקבות דיגיטליים, ומבלי שיהיה אפשר לאתרם באמצעים טכנולוגיים, אך הם עדיין מסוגלים באמצעים שונים להשתמש באינטרנט מבלי שיבחינו בהם, נאמר שהם "בפינה השקטה".

ג'יין נמצאת בפינה השקטה במשך חודשיים, בהם היא מנהלת חקירה פרטית ונחושה, להבין מה גורם לעלייה המפתיעה במקרי ההתאבדות של אנשים מוכשרים, בעלי הישגים, שמחים ומאוזנים בנפשם, כמו בעלה שהתאבד לפני ארבעה חודשים בלי שום סיבה והשאיר אחריו פתק בו כתב "אני ממש צריך למות.".

ככל שהיא מתקדמת בחקירה, היא מקימה עליה אויבים שהם אנשים בעלי כוח והשפעה אדירים, יכולות כספיות בלתי נדלות, והרבה אמביציה למנוע ממנה להמשיך לחקור. הם מגינים על סוד כל כך מבעית, והדברים שג'יין תגלה הם הופכי קרביים.

התהליך שג'יין עוברת במהלך חודשים אלו, הוא מסע של איבוד התמימות, ולא שהיא היתה תמימה קודם לכן, היא עבדה כסוכנת FBI ונתקלה בזוועות, אבל לא כמו זו שהיא עתידה לגלות בהמשך המסע הזה, שבו היא נאלצת שלא לתת אמון באף אדם מלבד כמה אנשים ספורים, להסתיר את הבן שלה מפני איומים, ולמצוא גם את הטוב בתוך כל הכאוס שנפתח לנגד עיניה.

זה ספר מתח טוב, לא רק בגלל קו העלילה המותח והמרתק, אלא בגלל שהוא כתוב היטב. התיאורים, של נוף, מזג אוויר, אנשים, מקומות, הם מספיק מפורטים כדי לתת את התמונה, אבל מספיק חסכניים כדי לא להעיק. והספר מעורר מחשבה וחוקר את גבולות הרוע האנושי, את גבולות האומץ האנושי, את גבולות האתיקה והמוסר אל מול קדמה טכנולוגית. הוא שייך לז'אנר של הספרים שמציגים אפשרות של עתיד מאד קודר ומטריד בשל התפתחויות טכנולוגיות. וכמו שאומרת ג'יין: "רעיונות לא אמורים להיות חשובים יותר מאנשים."

הספר לא מסתיים בסגירת כל הקצוות הפתוחים והוא הראשון בסדרה של כחמישה ספרים. למרות זאת, זה לא הפריע לי, וגם לא בטוח שיהיה לי דחוף לקרוא את ההמשכים. הספר מספיק עומד בפני עצמו ומבחינתי אני יכולה להסתפק ברעיונות ובמחשבה שהספר הראשון מעלה.