לפני שהקפה יתקרר

 לפני שהקפה יתקרר – טושיקאזו קאוואגוצ'י

כנרת זמורה, 191 עמ'

 

אם היה זה אפשרי לחזור אחורה בזמן, לאן הייתם רוצים לחזור? את מי הייתם רוצים לפגוש? מה הייתם רוצים לשנות?

ישנו בית קפה קטן בסמטה צדדית בטוקיו, ממוקם במרתף ללא חלונות, שקירותיו בצבע חום אדמדם (ספיה), שלושה שעונים גדולים תלויים על הקיר ולא ניתן לדעת מה באמת השעה, מאוורר תקרה מסתובב לאיטו, ולמרות החום בחוץ, בפנים תמיד קריר ונעים ללא מזגן.

בבית הקפה הזה מנהל בית הקפה, אשתו ובת דודו, וגם אישה מסתורית שיושבת כל היום ושותה קפה, לבושה בבגד שלא תמיד מתאים לעונה. ואנשים קבועים שמגיעים לשתות קפה.

האגדה המקומית מספרת שבבית הקפה הזה יש אפשרות לחזור אחורה בזמן, אבל יש לכך שורה של כללים מעצבנים, שאחד מהם הוא, יש לסיים לשתות את הקפה לפני שהוא יתקרר, ובכך המסע בזמן מסתיים. ויש עוד כלל, החזרה בזמן לא משנה את ההווה. מה שקרה לפני שחזרת בזמן קרה, ויקרה ולא משנה מה תעשה. ובכן, האם יש טעם בחזרה בזמן?

הספר הזה חוקר את השאלה הזו בסדרה של ארבעה סיפורים השלובים זה בזה, שלאורכן אנו לומדים להכיר יותר ויותר את אנשי בית הקפה ומבקריו הקבועים, את הכללים הנוקשים ואת האפשרויות שנפרשות, והן לא מה שהיינו חושבים מלכתחילה.

זהו ספר מתוק ומריר ומלא קסם, שנקרא כמו סיפור אגדה, או פנטסיה (או ליתר דיוק, ריאליזם מאגי), אך גם מעורר מחשבה, מביא לביטוי הבנה פסיכולוגית של בני האדם, עם הרצונות, היכולות, השריטות הקטנות או הגדולות שלהם, ומה שאפשר ויכול להיעשות על מנת לשנות, לאו דווקא את המציאות אלא את אופן התייחסותנו אליה.