נפש ערומה

 נפש ערומה – עדה למפרט

ידיעות ספרים, 291 עמ' כולל מילון מושגים, רשימת מקורות, מפתח

 

כריכה אחורית:

"נפש ערומה" הוא מסע אישי- מדעי חושפני וחסר עכבות בו פורשת פרופסור עדה למפרט, את סיפורה האישי והמדעי בעקבות נסיונה להבין את נפש האדם. מסע זה כולל חידושים ומחקרים מרחיקי לכת שלא פורסמו מעולם ועוסקים בקשר שבין גנטיקה, אבולוציה, וחקר המוח להבנת יסודות מהותיים בקיומו של האדם. בעיות נפשיות שכיחות כמו חרדה, דיכאון, אנורקסיה, מניה-דפרסיה, מוצגות כמנגנונים אבולוציוניים בריאים וחשובים, שבנסיבות ייחודיות של תורשה וסביבה יוצאים מהמינון והתזמון הנכונים. למפרט גם מותחת ביקורת חריפה על הפסיכולוגיה הרווחת, שמתעלמת מהישגי המדע ומציעה במקומה פסיכותרפיה הנשענת על ידע מדעי ועל האמנות, שקולעת במדויק אל נימי הנפש הדקים, ודוברת את שפתם.למפרט, חוקרת בעלת-שם לפסיכולוגיה אבולוציונית מזמינה את הקוראים להכיר את הישגי המדע בהבנת הנפש האנושית בד בבד עם ההיכרות איתה עצמה: בדידות ילדותה בקיבוץ, חווית אונס שהושתקה, ידידות קרובה עם המשוררת דליה רביקוביץ` לאורך שנות מחלתה ועוד. 

סקירה:

זהו ספר מדעי, במובן של הסברים מדעיים מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, להיבטים שונים של נפש האדם. במישור הזה זהו ספר מרתק, שמציג מחקרים וניסויים ומסקנותיהם לגבי האופן שבו המוח שלנו פועל, ואיך זה משפיע על רגשותינו, מחשבותינו ותחושותינו.

מן הסתם, זה לא חומר קליל לקריאה. מה שהופך את הקריאה בספר לסוחפת ומרתקת, הוא השילוב המיוחד במינו שפרופ' למפרט מייצרת בין האישי לבין המדעי. סיפוריה על ילדותה, על בדידותה, על הצורך שלה באהבה הורית שלא קיבל מענה בגלל אופן החינוך בקיבוץ דאז, ובגלל האופי והנסיבות של הוריה, על המשך חייה על בחירותיה ואהבותיה, הופכים את הספר למשהו שלא ניתן לעמוד בפניו, וזה ממש לא מובן מאליו בספר שלא מתבייש לדבר על אמיגדלה והורמונים וגנים והמיספרות במוח.

הספר מורכב מפרקים שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של החיים האנושיים וכותרתם: נפש, אדם, יצר לב האדם, תורשה וסביבה, שייכות, פרדה, כאב חרדה ודיכאון, הפרעות נפש, גברים ונשים, גנבה, יופי, חמלה, דומה ושונה, מציאות ותרגומה, תכלית, כיסופים, דת, אידיאולוגיות, פסיכולוגיה.

בהיותה פסיכולוגית אבולוציונית, אולי זה לא יפתיע שהעמדה שלה ביחס לפסיכולוגיה הקלינית היא שלא מדובר במדע, אלא בבלוף הגדול של המאה העשרים. אפשר כנראה גם להבין את ההסתייגויות של למפרט גם מדת ומאידיאולוגיה.

אבל מה שמעניין הוא ההסברים שמלווים את העמדות שלה ביחס לכל אחד מהפרקים. למשל, בפרק על אידיאולוגיות מנתחת למפרט את השנאה ליהודים, ומזכירה לנו שעוד הרבה לפני הנאצים, היה מישהו שרצה להשמיד את כל היהודים ואפילו הביא את הממלכה שלו להחלטה מפורשת על פתרון סופי – המן. והסיבה לשנאה ליהודים לאורך הדורות, אומרת למפרט היא הנטייה לבדלנות. ללכידות חזקה החוצצת בין היהודים לבין כל האחרים.

אחד הפרקים המרתקים בעיני הוא "מציאות ותרגומה". הנושא של שפה, תרגום של חוויות למילים או תרגום משפה לשפה, השפה כמקשרת בין בני אדם אבל גם כיוצרת חיץ בפני תקשורת אמיתית של רגשות, הוא דבר שמאד קרוב לליבי ומרתק אותי כל השנים. למפרט מזכירה לנו שהקליטה שלנו את המציאות האובייקטיבית היא מאד מאד מצומצמת לטווח החושים שלנו, וגם זה נתון לפרשנות ולתרגום של החלקים במוח האחראים לקליטה של כל אחד מהרשמים. הנה כמה ציטוטים מתוך הפרק:

"המוח מתרגם את המציאות לתחושות, לרגשות, למילים, בסדר הזה, ובלוח זמנים זה, ומה שיש לנו מן המציאות אינו אלא תרגום."

"תרגום אינו מציאות. תרגום הוא תרגומה של המציאות."

"תשעים וחמישה אחוזים מן החומר שמרכיב את העולם אינו נגלה לעינינו, ואף לא לאפנו, לעורנו, לאוזנינו, ללשוננו, וגם לא לשום מכשיר טכנולוגי. זה החומר האפל. לא זו בלבד שאנו נזקקים לתרגום מתמיד של המציאות, ולתרגום על גבי תרגום כדי להיות גם מודעים לה, אלא שתשעים וחמישה אחוזים ממנה אינם קיימים בעבורנו כלל."

"תרגומים של חלקי מציאות הם מה שניתן בידינו כדי לפלס לנו דרך בעולם שהוא, ככל הנראה, עצום ממדים ועשיר גוונים עד בלי די."

 

אני אעצור כאן, למרות שיש לי הרבה מאד סימוני מרקר צהוב בתוך הספר. ממליצה בחום.