גן של התחלות חדשות

 גן של התחלות חדשות – אבי וקסמן

ידיעות ספרים, 338 עמ'

 

הספר עוסק בלילי, שהתאלמנה מבעלה, כשזה נהרג בתאונת דרכים, ממש ליד ביתם, ונותרה לגדל את שתי בנותיהם, בנות השבע והחמש. ילדות נבונות ומקסימות, אנאבל בת השבע בוגרת מכפי גילה, וקלייר בת החמש שרוצה להתחתן עם פרנק, הכלב החמוד שלהן (שיש לו תולעים). בנוסף, אנו פוגשים את רייצ'ל, אחותה הצעירה של לילי, שעוזרת לה לתמרן בין גידול הבנות לעבודתה כמאיירת של ספרי לימוד, ועושה מאמצים להוציא אותה מארבע שנות אבל ולהתחיל בחיים חדשים.

לילי מקבלת משימה בעבודה, לאייר סדרה של ספרי ירקות ולצורך כך היא נשלחת לקורס גינון בגן הבוטני של לוס אנג'לס, שאליו היא מצרפת את אחותה ובנותיה.

מה שקורה הוא, שלילי מגלה שעבודה פיזית בגינון והקשר לטבע יכולים להיות מאד מאד מתגמלים מבחינת תחושת הרוגע והאושר, מתחילים להיווצר קשרי חברות בין המשתתפים בקורס, ובינתיים הרבה שינויים מתרחשים בחיים של כולם.

הספר מצחיק מאד, ובו בזמן גם שובר לב, שובה את העין, חכם וגם מתחכם. הוא כתוב בשפת דיבור, כלומר אם את מאיירת קולית מלוס אנג'לס שלא שמה דאם. נקרא בשטף ובכייף ומשאיר מחשבות.

הנה מה שלילי מספרת על בעלה המנוח, או במילים אחרות, על איך שבחיי היומיום אנחנו שוכחים להעדיף את מה שחשוב, שוכחים מה באמת חשוב:

"אחר כך הוא היה פוצח בדברי תוכחה על יותר מדי חפצים, יותר מדי בלגן, ומבוסס בים הקטן של הגרביים שהשליך ומכשירי האלקטרוניקה שלו. כמה התחרטתי שבזבזתי זמן במריבות איתו. לו רק יכולתי להמיר את הזמן שהשקעתי באיסוף גרביים ובתלונות, בעוד נשיקה, או אפילו בחמש דקות של ישיבה משותפת בסלון ושתיית קפה, הייתי עושה את זה בן רגע. עכשיו רצפת חדר השינה ריקה מגרבי גברים ותחתוני בוקסר, והיא בטח מתגעגעת אליהם בדיוק כמוני."

וזה מה שקורה כשלילי, שהיא חכמה וצינית ומצחיקה ומאד מאד חושבת, ומלאה בביקורת עצמית מגלה את העולם של החושים כשהיא שותלת שתילי עגבניות, ומחליטה להפסיק 'לחפור' ופשוט לחפור:

"אחרי ששתלתי אחת או שתיים, גיליתי שזה מוצא חן בעיני, חוץ מזה שתילי העגבניות הדיפו ריח טוב. לא ריח נחמד אלא ריח מעניין, מפולפל וירוק. הרחתי אותו על ידי ובאוויר שטוף השמש. פתאום תפסתי שכל החושים שלי פועלים יותר מהרגיל ואולי זה הסביר למה לא זמזמה לי במוח הפרשנות הרגילה עם הביקורת העצמית. קלטתי נתונים מידי, מעיני, מאוזני ומאפי. שאלתי את עצמי למה זה כל כך מרגיע כשבעצם מדובר בפעילות פיזית. בטח היה פה איזה לקח מטפורי, אבל לא התכוונתי לחפש אותו. לראשונה זה שנים התכוונתי להפסיק לחשוב ופשוט לחפור באדמה."