להעיר את הענק שבפנים

 להעיר את הענק שבפנים חלק 2 – אנתוני רובינס

אור-עם, השלמת כרך ראשון עמ' 441-713

 

כותרת משנה של הספר היא: "כיצד ליטול שליטה מידית על ייעודכם המנטלי, הרגשי, הגופני והכלכלי"

רובינס ממשיך בחריצות את מה שעשה בחלק הראשון של הספר, לפרק לחלקים שניתנים להבנה ולעבודה, את המרכיבים שיאפשרו לקוראים להשיג שליטה, לעצב את חייהם, להגדיר את הערכים שלהם המהווים המצפן האישי, להגדיר את הכללים ולהסדיר הלימה בין הערכים בינם לבין עצמם, ובין הערכים לבין הכללים באופן שיאפשר ליצור תהליך של התקדמות שאין בו סתירות פנימיות.

בחלק השלישי בספר רובינס יוצא למסע שאפתני בן שבעה ימים "על מנת לעצב את חייכם", כשבכל יום מקבלים משימה לעצב ייעוד רגשי, גופני, בתחום מערכות היחסים, כלכלי, שלמות אישית, לשלוט בזמן החיים, ולבסוף מנוחה ושעשוע כי "אפילו אלוהים לקח יום חופש אחד!".

ובסופו של דבר, רובינס עובר למרחב הכללי האנושי, ומדבר על האתגר העילאי, כיצד כל אדם אחד יכול לעשות שינוי עצום בעולם, בין בפעולה שמשנה את המציאות, בין בסדרה של פעולות קטנות שגם להן יש משמעות – את זה הרי כבר למדנו בכרך הראשון. זוכרים שמו"פ? שיפורים מתמידים ובלתי פוסקים. כל צעד קטן, כל שיפור קטן, הוא בעל השפעה אדירה.

רובינס מגדיר תהליך של התניה נוירואסוציאטיבית, שמאפשר ליצור שינוי:

כמו סטיבן קובי העיקר להתחיל בעיקר גם רובינס מדגיש את החשיבות של ערכים כמצפן שמכוון את כל החלטותינו. מדגיש, כי כל החלטה מסתכמת בהבהרת ערכים. מוסיף ומדגיש את החשיבות להבהיר לעצמנו מה חשוב לנו ביותר בחיינו, ולהחליט כי נחיה על פי ערכים אלה, בכל תנאי. העקביות בעמידה בערכים, או במילים אחרות לפעול בהתאם לאמונותינו באשר למשמעותם האמיתית של החיים, היא הדרך לזכות באושר ארוך טווח.

מקור החבלה העצמית, או אי היכולת לממש, נובע מסתירה בין ערכים. ולכן חשוב לנתח ולחקור ולהגיע לרשימת הערכים שבאמת תאפשר לנו לשנות את חיינו.

טוב, זה השלב ששוב רובינס המעצבן נוסע לו לפיג'י, יושב לו במלון המקסים והוא מלא בהשראה, וכותב בלי הפסקה במרפסת הראשית של המלון. האם אפשר לשבת בפינת האוכל בדירה ביפו וגם כן לכתוב את רשימת הערכים? אשאיר לכם להחליט.

בפרק הבא מדובר על כללים, והכותרת: "אם אינכם מאושרים, זו הסיבה!". אני חושדת שאינני מאושרת כי הפרק מתחיל כך "בעודי כותב מילים אלה, אני משקיף על האוקיינוס השקט העמוק והכחול מאתר הנופש "איילנד ריג'נסי וויקולואה" באי הגדול של הוואי". אני יושבת בדירה ביפו, הנ"ל, ופתאום הכול נראה מאד לא כחול ועמוק. וכל הנסיעות האלה שלו, למרות שיש לו טירה בשווי 4 מיליון דולר בקליפורניה (גם את זה הוא טרח לגלות לנו באחד הפרקים הבאים).

אבל צחוק בצד, (דמעה כחולה ועמוקה), המסר לגמרי חזק: שום דבר לא חייב לקרות כדי שתרגישו טוב. כל עוד אנחנו מעצבים את חיינו כך שאושרנו תלוי במשהו שאינו מצוי בשליטתנו, אנו עתידים לחוות כאב."

רכישת שליטה על הכללים שלנו באמצעות השאלות:

v    מה צריך לקרות על מנת שתחושו מצליחים?

v    מה צריך לקרות על מנת שתחושו נאהבים על ידי ילדיכם, בן או בת זוגכם, הוריכם, יתר האנשים החשובים לכם?

v    מה צריך לקרות על מנת שתחושו בטוחים בעצמכם?

v    מה צריך לקרות על מנת שתחושו כי אתם מצטיינים בתחום כלשהו בחייכם?

בפרק הבא מדובר על זהות, שהיא האמונות שלנו שמגדירות את מהותנו, את הדברים ההופכים אותנו לייחודיים. הדברים שאותם אנו יכולים לעשות, או לא לעשות, נובעים מאמונותינו בנוגע לשאלה מי אנחנו.

וכך תעשו:

ועכשיו אנחנו יכולים להמציא את עצמנו מחדש לפי רצוננו!

את פרק 26 אני ממש נהניתי לקרוא. זה הפרק שבו רובינס יוצא מעצמו ומעצמנו, ומסתכל על העולם בעיניים של מי שחש שהוא, ואני, ואתה ואת כולנו אחראים לאיך שהעולם ייראה ואיך שהאנשים בתוכו יחיו – באמצעות הפעולות שלנו. זה מתחיל ב"מה היה קורה אילו הייתם עוברים בחנות המכולת, ובמקום לשוטט באורח סתמי מהארטישוק לחצילים, הייתם מבחינים ומכירים בכל אדם שעל פניו חלפתם באמצעות חיוך עליז? מה היה קורה אילו הייתם מחמיאים בכנות לזר? האם הייתם יכולים לשנות את מצבו הרגשי במידה מספקת כך שיוכל להעביר את המחמאה או החיוך לאדם הבא שהוא יפגוש?"

זה ממשיך בנקיטת עמדה מאד נחרצת, ומאד חשובה כשהיא מגיעה מאדם כל כך פופולרי שנחשב כ"גורו של הצלחה", בעניין כריתת יערות הגשם שהיא מתקפה מזעזעת על המערכת האקולוגית שלנו, ונובעת מהרצון להכשיר שטחי מרעה עבור בקר. אכילת בשר אחראית לכריתת היערות, להתחממות הגלובלית, להכחדת זנים, למחלות לב וסרטן, לבזבוז אדיר של מים! לצריכת אנרגיה בכמות מטורפת, וכן, לרעב בעולם, כי שטח האדמה שמשמש עבור המזון לבקר שאנשים אוכלים, היה יכול לשמש כדי להאכיל את כל הרעבים בעולם.

אז ההחלטה מה תאכלו היום, היא בעלת השפעות הדרגתיות משמעותיות, ויוצרת סדרה שלמה של אירועים ופעילויות המעצבים את איכות החיים על פני כדור הארץ. זוכרים את השיעורים הקודמים על צעדים קטנים שיוצרים שינויים מתמשכים בחיינו? אז כזה, רק בקנה מידה גלובלי.

רובינס מסיים במסר הבא: המשמעות והמטרה מאחורי אירועים מסוימים הן בלתי ניתנות לידיעה. זהו המבחן העילאי של אמונתנו. המסר, לחיות את החיים במלואם כל עוד אנחנו פה. לחוות הכול. לטפל בעצמנו ובחברינו. ליהנות, להיות מוטרפים, להיות מוזרים, ליהנות מהתהליך, ללמוד מטעויות, למצוא דרכים להשתפר, לא לנסות להיות מושלמים, לנצח במשחק החיים. להניח לאנושיות שלנו להיות העיקרון המנחה של חיינו, אבל לא להתייחס לחיים ברצינות רבה מדי ולא לאבד את הספונטניות, העונג שנובע מהשתטות ומילדותיות.