הערעור האחרון

הערעור האחרון – ליעד שהם, יובל אלבשן

ידיעות ספרים- כינרת, 316 עמ'

רומן מתח משפטי-פסיכולוגי, שבמרכזו נשיא בית המשפט העליון, אשר מותקף על ידי כוחות פוליטיים שאינם רווים נחת מעוצמתו של בית המשפט ומעמדו הרם של נשיא בית המשפט העליון. במקביל לתקיפה הפוליטית שמיועדת לקעקע את מעמדה של הרשות השופטת, בית המשפט העליון נתון בסכנה פנימית, בשל מצבו של נשיא בית המשפט העליון, סודות קבורים והקשר בינו לבין צעיר השופטים בעליון, שהוא בן טיפוחיו.

כעורכת דין בשירות הציבורי, בית המשפט העליון הוא מבחינתי סלע יצוק של חתירה מתמדת לצדק, למשפט, לשמירה על ערכים שחשובים לכל אזרח ותושב במדינה. המקום שאליו אני יודעת שתמיד כשאגיע, השופטים יהיו מוכנים לקראת הדיון בתיק, חריפים ויודעים, וכדאי שאהיה מוכנה היטב לכל שאלה שאני עשויה להישאל על ידם. הדיון תמיד יהיה מכובד, ראוי, מוצדק, מנומק. מאזני הצדק בשיא תפארתם.

משום כך, ברור שקראתי בנשימה עצורה את הספר, שחושף את אחורי הקלעים של הגלימה. לא נעים לגלות שבתוך המוסד הכל כך מכובד הזה, רוחשים יצרים אפלים. שמתחת לגלימות של שופטים עליונים מסתתרים, ובכן, בני אדם, חיים, נושמים, מלאי כוונות טובות אבל גם שמסוגלים לטעויות, גדולות כקטנות. הפגיעות האנושית, איננה נעצרת בשערי בית המשפט.

הספר מותח, העלילה סוחפת, ובסופו של דבר, נשארים עם הטעם המריר – מתוק של פתרון ספרותי מרתק, אל מול המציאות העכשווית הטופחת על פנינו באירוניה דקה (או לא כל כך דקה).

אני אסיים בציטוט שמבחינתי מתאר את תחושת העוצמה שמתלווה לכל ביקור שלי בבית המשפט העליון, החל מהסיור הראשון והמוסבר שנערך לנו (כפרקליטים בפרקליטות המדינה), ועד היום.

"למתבונן ממרחק, בית המשפט העליון נדמה כמצודה אדירה, ניצב בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם, בית המשפט משקיף מלמעלה על שני קודקודי המשולש הדמוקרטי בקריית הממשלה, הכנסת מצדו האחד ומשרד ראש הממשלה מצידו השני....החומות שמקיפות אותו, עשויות אבנים ירושלמיות אדמדמות-צהבהבות, מונעות את כניסתם של המבקשים להתקרב אליו שלא דרך הכניסה המרשימה שנבנתה כהעתק לאחד משערי העיר העתיקה. אבל מי שייכנס, יגלה שטרם נכנס.... אחרי שכל חפציו ייבדקו, יעלה לאטו במעין רחוב ירושלמי שמסתיים בחלון פנורמי מרהיב המשקיף אל שכונת נחלאות הירושלמית. החלון העצום מונע אמנם משאון העיר להיכנס פנימה, אבל קרני השמש הירושלמית והנוף עתיק היומין של העיר שאין שנייה לה בעולם, נכנסים פנימה וכמו מקבלים את פני הבאים בשערי בית המשפט."