קשישים חסרי מנוח – קלייר פולי
כתר,
318 עמ'
לידיה
מתחילה לעבוד כמנהלת מועדון לגיל הזהב. הכוונות שלה טובות. היא רוצה סוף סוף
להרגיש שהיא עושה משהו. היא מדמיינת איך היא מושיבה את הקשישים לשתות תה ועוגות
טעימות שהיא אופה ומביאה מהבית, וכן לשחק בינגו או לעשות עבודות מקרמה. אבל
הקשישים שנאספים במועדון הזה לא מתכוונים לעסוק במקרמה.
לידיה לא
יודעת אילו תהפוכות ייגרמו כתוצאה מהמהלך שהיא יזמה.
הקשישים
שנאספים במועדון הם הכי לא קשישים שאתם מדמיינים לעצמכם. הכי קולים, מגניבים,
מעצבנים, יוצאי דופן, מלאי אנרגיות ושובבים. שלא לומר לא לגמרי נמנעים מעבירות
קלות או קשות.
מועצת
העיר מעוניינת למכור את המתנ"ס לפרויקט בנייה שיכניס הרבה כסף לקופה (מסתבר
שזה קורה גם באנגליה), והקשישים מתאחדים עם הילדים מגן הילדים שמתנהל במתנ"ס,
עם האמהות מהקורס הכנה ללידה ועם קבוצת האלכוהוליסטים האנונימיים וכולם מתארגנים
להפגין ולמחות בדרכים לא שגרתיות.
הספר
מצחיק כמו שזה נשמע, מקסים, חמוד, מחמם את הלב, עצוב, מרגש.
פולי
מצליחה גם בספר הזה, כמו בשניים הקודמים 'מחברת האמת' ו'האנשים מרציף חמש', ליצור
דמויות פגומות, רגישות, מקסימות, מעצבנות. ככל שהסיפור מתקדם אנו מגלים עוד רובד
ועוד רובד, ומה שחשבנו קודם חייב להשתנות לנוכח עוד מידע שמתגלה.
בסיכום,
ספר מרתק, מעורר מחשבה וכייפי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה