יום שישי, 30 במאי 2025

לחוץ חתונה

 לחוץ חתונה – עומר ברק

מודן, 336 עמ'

 


אדם חולם להתחתן. זה אולי לא מה שמצופה מגבר צעיר בן 30 לחלום עליו, אבל זה מה שיש. חברתו הטובה של אדם, ירדן מחפשת נושא מיוחד לכתבה, וכשאדם נפרד מחברתו האחרונה נולד נושא לכתבה. אדם לא רוצה לצאת לדייטים, הוא רוצה לפגוש מישהי, תוך כלום זמן להתאהב בה, לדעת שהיא האישה של החיים שלו, להתחתן איתה, וזהו. אבל ירדן רואה כאן הזדמנות לכתבה והיא לא תשחרר..

ובכן, תוך 30 יום עד שימלאו לאדם שלושים, ירדן תארגן לו דייטים עד שהוא יפגוש את האחת, ויתחתן איתה תוך אותו חודש. זו תהיה הכתבה שהיא  מחפשת, וזו תהיה ההזדמנות שלו להתאהב ולהתחתן. נשמע מוטרף כמובן, ומצד שני.. מה מצד שני?

כיון שאדם הוא מי שהוא, הרבה דברים יכולים להשתבש בדרך, וזה מצחיק ובו בזמן עצוב בדיוק כמו שזה נשמע.

כל מי שצפה בקומדיות רומנטיות עם ג'וליה רוברטס יודע שהזמן הוא לא פקטור להתאהב.

כל מי שחי את החיים האלה יודע שהזמן הוא פקטור אכזרי בקטע של למצוא את האחת או האחד.

במיוחד בעולם של אפליקציות, בעולם של סופרמרקט עצום של אפשרויות ואנשים שהתרגלו שכשהם עם מישהו/י הם מפספסים באותו זמן המון פוטנציאלים אחרים.

זה מצחיק, זה שנון, זה נוגע ללב, וזה נקרא בשטף.

וזה לא מצחיק בקטע שטוח, כי יש כאן חיפוש אחרי משהו שהוא אמיתי. מה באמת מבדיל בין בחורה אחת לבין עשרות אחרות שאדם ייצא איתן באותו חודש, מה יגרום לה להיות "האחת" בשבילו? מה הדבר שגורם לכך שמישהו נכנס לנו ללב, לפעמים אף בלי שהרגשנו, והוא מתנחל שם בהתיישבות קבע?

אלא, שכפי שאדם לומד בתוך התהליך, כדי להתאהב במישהם אחרים, כדי שהמישהם האחרים יתאהבו בנו, אנחנו צריכים קודם להתאהב בעצמנו, להאמין בעצמנו ולבטוח במי שאנחנו.

אז זה ספר כייפי, מצחיק, שנקרא בשטף וגם חכם. מה עוד צריך לכמה שעות של תענוג?

זהו ספרו הראשון של עומר ברק, שפורסם בשנת 2017 ועובד לסרט בשנת 2021. מאז הוציא עוד שני ספרים.

יום ראשון, 25 במאי 2025

אקסלרוד

 אקסלרוד – שחר אריאל

הוצאת מ.מזרחי, 339 עמ'

 


את הספר הזה קראתי מהר, וממש נמנעתי מ"לבלוע" אותו עוד יותר מהר למרות שהוא מותח, מסקרן, שונה ויוצא דופן, פשוט כי לא רציתי לסיים אותו מהר מדי.

זהו ספר המוגדר בכריכה האחורית כ"ספר עתידני, המתרחש בעתיד הקרוב הנראה לעין". אני מאמצת את ההגדרה הזו. זה אכן ספר שמעורר מחשבה על המציאות בימינו.

יעקב אקסלרוד הוא בלש במשטרה, ש"נשרף" לפני כעשר שנים בחקירה מסוימת ומאז הוא מדשדש בשולי הקריירה שלו. באופן מפתיע דווקא הוא נקרא לנהל חקירת רצח סדרתי חריגה ומוזרה, כשמצוותת לו עוזרת שהיא בלשית חדשה במקרה החקירה הראשון שלה, מרים מגיאר.

ביום הקצר ביותר בשנה מנהלים יעקב ומרים את החקירה, מנסים להצליח להגיע אל הרוצחים בכל פעם לפני הרצח הבא ברשימה שלהם, ותוך כדי כך הם נתקלים במכשולים, או מעקפים, או הסחות דעת שמובילות לשבילי חקירה צדדיים שאינם קשורים, או אולי כן קשורים? לחקירת הרצח הסדרתי.

יש כאן כמובן את המוטיבים הבסיסיים של ספר חקירה בלשית, לרבות הבלש העייף והמרופט (והבודד) ששותה יותר מדי ויסקי משחק פוקר דרך המחשב וישן על הספה בסלון. אבל אם חשבתם שזהו ספר בלשים שגרתי, תחשבו שוב.

יש כאן מתח מובנה בין האנושי לעל-טבעי, תוך שילוב של מוטיבים מהמיסטיקה היהודית קבלית. אין ספוילר כי זה נודע לנו ממש בהתחלת הספר, הרוצחים הסדרתיים הם מלאכים. מדוע מלאכים מסתובבים עם רשימת חיסול ומדוע בכלל מלאכים נשלחים לחסל אנשים?

וגם אם נניח שהקורבנות הם לא אנשים תמימים וישרי דרך, מדוע דווקא את אותם עשרה שברשימה?

מה יודעים המלאכים על המשימות שלהם, מה הם יודעים או לא יודעים מעבר לרשימה ולמשימה?

מדוע הם מחכים כל הזמן שאקסלרוד ייזכר במשהו?

האם יש קשר בין החקירה הנוכחית לחקירה הקודמת שהוא ניהל?

וכמה עמוק מגיעה השחיתות?

הספר כתוב כמו תסריט, הדיאלוגים נכתבים עם שם הדובר ונקודתיים, ובסוף כל פרק מקבלים "קאט".

זה מאפשר או מעורר תהליך מאוד מזורז של הפעלת הדימיון ממש לראות בעיני רוחנו את מה שאנו קוראים.

זה ספר שבעצם מדבר על בחירות שאדם עושה בחייו, על הערכים שלאורם הוא מתקיים, על הסדר החברתי הלא לגמרי תקין (שקיים גם בעולמנו שלנו..), וכל זה בעטיפה של ספר מתח מרתק עם רפרנס לעולמות תוכן מרתקים.