האי בקצה האוקיינוס – עמרי גלפרין
אוריון הוצאת ספרים, 248 עמ'
מהכריכה האחורית:
אי שם באמצע האוקיינוס האטלנטי הצפוני
ממוקמים שמונה עשר איי פארו. באחד מהם גר יון, נער צעיר שנאלץ לפרנס את משפחתו
בעקבות שכרותו של אביו. באחד מביקוריו באי השכן, בעת שרצה למכור לסוחר מקומי דגים
שלכד, הכיר יון נערה צעירה ויתומה ולה רק סבתא ואח אלים במיוחד. במטרה לסייע לה
במאבקה אל מול אחיה, ביצע יון יחד עם חברו הנריק מעשה לא צפוי שלוקח את העלילה אל
הקצה.
*******
מויקיפדיה:
איי פארו הם קבוצת איים השוכנת בצפון
האוקיינוס האטלנטי, בין סקוטלנד, נורווגיה ואיסלנד. איי פארו חברים במועצה
הנורדית, ארגון בינלאומי אזורי של מדינות סקנדינביה.
******
בעת בה מתנהלת עלילת הספר, עדיין אין לתושבי האיים חשמל, טלפון,
וחייהם רצופים בהתמודדות עם פגעי מזג האוויר, עם הצורך להתפרנס מדיג תוך תלות
בעונות השנה ובמזג האוויר הקשוח, עם התקשורת המעטה שבין האיים, וגם עם כל מה שכל
בן אדם בכל מקום על פני האדמה, מתמודד עימו. מערכות יחסים בתוך המשפחה, חברות,
אהבת נעורים, אב לא מתפקד, התמודדות עם שאלות מוסריות, אשמה, בגידה, ואחריות.
הספר כתוב בשפה קלילה, ונקרא בשטף. יש תחושה של ספר שנכתב עבור בני
נוער והוא כתוב בהתאם. הפרקים קצרים והקריאה שוטפת ומעניינת.
הסוגיות המוסריות ובכלל, הבעיות בהן נתקלים גיבורי הספר, אינם מטופלים
באופן מאד מעמיק, ועם זאת, הנגיעה העדינה לא שוללת את האפשרות לתת את הדעת על
הדברים.
עמרי גלפרין התגורר באיים במשך שנתיים בעת שכתב את הספר, ואכן ניכרת
ההיכרות האינטימית שלו עם הנופים, עם אורחות ומנהגי התושבים. בית הספר המקומי,
חציבת הכבול מההר לצורך חימום הבתים, ועוד.
כך, שהספר חושף בפנינו באופן מעניין מקומות שלא הרבה מגיעים אליהם.
נהניתי לקרוא את הספר, וגם הכריכה שלו יפהפיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה