יום שלישי, 4 בדצמבר 2018

כבלי קסם


כבלי קסם – אורסון סקוט קארד
הוצאת אופוס, 463 עמ'


אורסון סקוט קארד הוא סופר נפלא. כבר כתבתי את זה בסקירת תשעת ספרי "היקום של אנדר". אורסון סקוט קארד הוא סופר ענק. הוא בורא עולמות. הוא כותב סיפורים שגורמים לך להיכנס לתוך עולם, שמרתקים אותך, סיפור טוב, מהודק. מתחילים לקרוא ומיד עולם שלם קם ועומד ואנו בתוכו, מתבוננים באנשים (לא "דמויות") חיים, שלמים, מורכבים, הוא מתאר מצבים, מנתח מורכבויות של הפסיכולוגיה האנושית, מאפשר לנו להבין מה גורם לאנשים לפעול באופן שהם פועלים. הוא מעביר מסרים עמוקים, חשובים, בלי לוותר על קו עלילה רציף, מרתק, משכנע.
כבלי קסם עוסק במיתוסים ואגדות. מה המקור הקדום של האגדות, שעוברות מדור לדור?

איוון בן העשר מגיע לקרחת יער בהרי הקרפטים, ורואה נסיכה יפה ישנה על כן מוקף בעלי שלכת, ובתהום. אבל מתחת לעלים רוחשת נוכחות מרושעת שמבריחה אותו. המשפחה- שחזרה ליהדות, עוזבת את רוסיה לארה"ב. כעבור עשר שנים, איוון הוא סטודנט, שהלך בעקבות אביו הפרופסור להיסטוריה, ועוסק בשפות ופולקלור. בגיל עשרים וחמש לאחר שנפלה חומת ברלין הוא חוזר לרוסיה כדי להשלים את הדיסרטציה שלו על מקורן של אגדות עמים.
אבל המניע האמיתי לנסיעה שלו הוא אותה תהום עגולה ביער, שנסיכה יפה נמה שם. הרגע שבו ראה אותה בפעם הראשונה, שינה את חייו לתמיד. איוון חוזר ליער, מעיר את הנסיכה הנמה, מציל אותה מהדוב ועובר בגשר בלתי נראה אל העולם במאה העשירית.
כעת יצטרך להתמודד עם עולם שבו הכישורים הנחשבים והנחוצים, הם דווקא אלה שאין לו, הרי אף ילד היום איננו עובר הכשרה בלוחמה בחרב וחנית. מצד שני, הכישורים שיש לו, כמו הידע שלו בשפות עתיקות מאפשר לו תקשורת.
במאה העשירית הדמויות מהאגדות הן אנשים ונשים אמיתיים, ואיוון נוטל חלק במה שיהפוך עוד מעט לסיפור אגדה או לסיפור היסטורי. מצד שני, כשאיוון והנסיכה קתרינה יעברו בגשר אל העולם של איוון בסוף המאה העשרים, הנסיכה נוכחת לדעת שלא פשוט להגיע לעולם בזמן אחר, ומה שפירשה כטיפשות של איוון, היא כעת מבינה שמדובר בצורך להסתגל לעולם שהקודים שלו שונים.
בסופו של דבר איוון וקתרינה יצטרכו להלחם בבאבה יאגה שמצליחה לעקוב אחריהם למאה העשרים ובחזרה, הם ימלכו בממלכה העתיקה באושר ועושר, והמילים 'עד עצם היום הזה' מקבלות משמעות חדשה ומעניינת, כיון שהם עדיין ממשיכים לחצות את הגשר בין הזמנים כדי לבקר את סבא וסבתא בארה"ב...

אין תגובות: