שתי כפות ידיים ומלה

שתי כפות ידיים ומלה – ישעיהו קורן

הוצאת הספריה החדשה, 207 עמ'

'אהבה' בעברית היא מלה קשה, הדורשת בקיאות הן בכתיב והן בהגייה... כמה אפשרויות לשגות יש במלה הזו - מעולם לא חישבתי, אבל אמי כנראה מיצתה את כולן."

ישעיהו קורן כותב ספר שכולו מילים וכפיים. לאב שבסיפורים יש שתי כפות ידיים מחוספסות, מיובלות, בעלות ציפורניים שבורות ושחורות, ידיים עמלות. בחריש, בניית ארגזים בבית האריזה, גיזום עצי פרי, הובלות, כריתת ענפים וחילוץ מסמרים. לאם בסיפורים יש ספרים ישנים בשפה זרה שהיא שומרת במגירה נסתרת בארון. גם לה כפות ידיים עמלות בניקיון, בכביסה, במריטת עופות, בתפירה ותיקון והטלאה. אבל יש לה ספרי שירה ופילוסופיה טמונים עמוק בארון.

והילד, יוליק, ילד שותק.

הימים ימי ארץ ישראל המנדטורית, שנות הארבעים, בכפר סבא ומגדיאל. אנשים קשיי יום, אפורים, מנסים למצוא איזו פיסת יופי בחייהם. המציאות ה"היסטורית", החדשותית כמעט ואינה נכנסת לספר. כמעט ואינה מורגשת.

זהו ספר מאד שותק. יש בו הרבה מילים. אבל לא מחשבות. לא רגשות. הספר מתאר לפרטי פרטים את מה שמתרחש, בשפה ייחודית. לפני המון שנים שאלתי את בעלי הטרי: "על מה אתה חושב כשאתה מכין סלט?". כי אני- בכל פעולה, טריוויאלית ככל שתהיה, עסוקה במחשבות על מהות החיים, ומה המשמעות שיש לפעולה הקטנה ביחס לאינסוף. אבל הוא אמר: "חותך, חותך, חותך." וזה מה שהספר הזה עושה. יוליק, ואבא שלו, ואמא, והחברים, וכל השכנים "חותך, חותך, חותך."

הספר מתאר התרחשויות, אבל ברזולוציה כל כך גבוהה, שכל בדל צמר שמתעופף באוויר מקבל את המקום שלו בסיפור. במובן מסוים, חשתי שהספר מעלה את הלך הרוח של הילדות. שנים שמלאות בעשייה, התרוצצות, איסוף חפצים שונים ומשונים, משחקים ולימודים. כל פרט, כל רגע באים לביטוי במלוא גווניהם. תשומת הלב לפרטים הקטנים, ליומיומי, למתרחש מאליו. מאידך, אין תיאור רגשות, מחשבות, אין תהיות קיומיות. אלו חיים מאד גשמיים, מחוברים לאדמה, לגשם, לקוצים וחתיכות קרשים ועיתונים מסתחררים ברוח. את הרגשות ישלימו הקוראים. בהחלט אין להתבלבל, הראייה הכל-כך חדה הזו אינה הופכת את הסיפור למוחצן. במהלך הקריאה עצב עולה ואוחז בגרון. כל הרגשות שלא קיבלו תיאור, ולא קיבלו שם, אנשים חנוקים ומושתקים שאין בחייהם מקום למה שאינו מעשי וממשי.

אבל כל אחת מהדמויות בסיפור נאחזת באיזה שהוא עוגן, רצון, משהו שאולי יאפשר לה שינוי. עבור יוליק, יהיה זה אצטרובל שהכניס לכיסו והוא שב ואוחז בו, או חוט אדום שמצא בקן דרורים, אש מלהטת בתנור המחמם את המים באמבטיה.   

הספר מורכב מרומן קצר ובו ארבעה פרקים, שגיבורו המרכזי הוא הילד יוליק, ועוד שלושה סיפורים קצרים, משלימים. הסיפור האחרון הוא סיפור ביוגרפי על הוריו של קורן והוא נושא את השם שניתן לכל הספר. יש קשר בין קורן לבין יוליק. אולי יוליק הוא בעצם קורן, ואולי יוליק מתאר אפשרות אחת של הילדות שעבר קורן. אולי יוליק מתאר אפשרות של ילדות שעברה על הרבה ילדים רגישים ומופנמים בארץ קשה, חמה, של שדות שלף צהובים.

זה אינו ספר קריא וזריז. הוא דורש התמסרות, תשומת לב, עדינות. העדינות הזו היא השכר לקריאה.