בלתי נראה - פול אוסטר

בלתי נראה

פול אוסטר. הוצאת עם עובד, 261 עמ', תירגמה מאנגלית: מיכל אלפון.

קראתי את הספר בחטף בתוך כיומיים-שלושה. למרות זאת, זה אינו ספר פשוט לקריאה. הספר פורש את סיפור חייו של צעיר נאה מאד ומבריק, סטודנט לספרות שעתידו לפניו. מפגש גורלי עם פרופסור צרפתי שהגיע ללמד באוניברסיטה שבה לומד הצעיר, ובת זוגו של הפרופסור, והאירועים שמתגלגלים בעקבות המפגש, משנים את מסלול חייו של הצעיר לנצח.

טיוטה לספר שכותב אותו צעיר כעבור ארבעים שנה ונשלחת לחברו ללימודים מאז, שאכן הפך לסופר ידוע, מגוללת את המאורעות ומעלה שאלות לא פשוטות על מידת השליטה של האדם בחייו, על מידת ההשפעה שיכולה להיות לאירועים בודדים, בצומת דרכים אחד בחיים, על כל המשך החיים, על הבחירות שאדם עשה ועל ההשלכות שלהן. אבל מעבר לכך זהו סיפור על בדידות נואשת, נוגעת ללב מאד.

מאידך, במידה רבה ההתרחשויות שבספר מטרידות מאד ולא נוחות לקריאה. דבר לא נחסך מהקוראים. מין לא שגרתי, אלימות קשה, משפחה לא מתפקדת, כתוצאה מהאסון שפקד אותה- מותו של האח הצעיר בגיל שבע, הקירבה בין האח והאחות הנותרים. קירבה זו שאוסטר מציב כעוברת את גבולות המותר והמוסר, אולם בהמשך מציב על כך סימן שאלה ושוב איננו יודעים אם "היה או רק דמיון היה". גם האלימות של הפרופסור בספר, כשהיא מתפרצת, מאד לא נעימה לקריאה.

הספר מדבר על כתיבה, על שפה, על מחשבה. ציטוט מעמ' 170  שמביא לביטוי את גישתו של הסופר:

"נכון שזה מרתק שהמחשבה לא יכולה להתקיים בלי שפה, והיות שהשפה היא תפקוד של המוח, צריך לומר שהלשון - היכולת לחוות את העולם באמצעות סמלים - היא מבחינה מסוימת תכונה גופנית של בני האדם, מה שמוכיח שהדואליות הישנה של גוף ונפש היא הבל הבלים, הלא כן? לך לשלום, דקארט. הגוף והנפש חד הם".

והנה הספר מתחבר לי באופן מוזר עם הספר האחרון שקראתי לפניו, "אם בלילה חורפי עובר אורח" של קאלווינו.