להעיר את הענק שבפנים

 להעיר את הענק שבפנים חלק 2 – אנתוני רובינס

אור-עם, השלמת כרך ראשון עמ' 441-713

 

כותרת משנה של הספר היא: "כיצד ליטול שליטה מידית על ייעודכם המנטלי, הרגשי, הגופני והכלכלי"

רובינס ממשיך בחריצות את מה שעשה בחלק הראשון של הספר, לפרק לחלקים שניתנים להבנה ולעבודה, את המרכיבים שיאפשרו לקוראים להשיג שליטה, לעצב את חייהם, להגדיר את הערכים שלהם המהווים המצפן האישי, להגדיר את הכללים ולהסדיר הלימה בין הערכים בינם לבין עצמם, ובין הערכים לבין הכללים באופן שיאפשר ליצור תהליך של התקדמות שאין בו סתירות פנימיות.

בחלק השלישי בספר רובינס יוצא למסע שאפתני בן שבעה ימים "על מנת לעצב את חייכם", כשבכל יום מקבלים משימה לעצב ייעוד רגשי, גופני, בתחום מערכות היחסים, כלכלי, שלמות אישית, לשלוט בזמן החיים, ולבסוף מנוחה ושעשוע כי "אפילו אלוהים לקח יום חופש אחד!".

ובסופו של דבר, רובינס עובר למרחב הכללי האנושי, ומדבר על האתגר העילאי, כיצד כל אדם אחד יכול לעשות שינוי עצום בעולם, בין בפעולה שמשנה את המציאות, בין בסדרה של פעולות קטנות שגם להן יש משמעות – את זה הרי כבר למדנו בכרך הראשון. זוכרים שמו"פ? שיפורים מתמידים ובלתי פוסקים. כל צעד קטן, כל שיפור קטן, הוא בעל השפעה אדירה.

רובינס מגדיר תהליך של התניה נוירואסוציאטיבית, שמאפשר ליצור שינוי:

כמו סטיבן קובי העיקר להתחיל בעיקר גם רובינס מדגיש את החשיבות של ערכים כמצפן שמכוון את כל החלטותינו. מדגיש, כי כל החלטה מסתכמת בהבהרת ערכים. מוסיף ומדגיש את החשיבות להבהיר לעצמנו מה חשוב לנו ביותר בחיינו, ולהחליט כי נחיה על פי ערכים אלה, בכל תנאי. העקביות בעמידה בערכים, או במילים אחרות לפעול בהתאם לאמונותינו באשר למשמעותם האמיתית של החיים, היא הדרך לזכות באושר ארוך טווח.

מקור החבלה העצמית, או אי היכולת לממש, נובע מסתירה בין ערכים. ולכן חשוב לנתח ולחקור ולהגיע לרשימת הערכים שבאמת תאפשר לנו לשנות את חיינו.

טוב, זה השלב ששוב רובינס המעצבן נוסע לו לפיג'י, יושב לו במלון המקסים והוא מלא בהשראה, וכותב בלי הפסקה במרפסת הראשית של המלון. האם אפשר לשבת בפינת האוכל בדירה ביפו וגם כן לכתוב את רשימת הערכים? אשאיר לכם להחליט.

בפרק הבא מדובר על כללים, והכותרת: "אם אינכם מאושרים, זו הסיבה!". אני חושדת שאינני מאושרת כי הפרק מתחיל כך "בעודי כותב מילים אלה, אני משקיף על האוקיינוס השקט העמוק והכחול מאתר הנופש "איילנד ריג'נסי וויקולואה" באי הגדול של הוואי". אני יושבת בדירה ביפו, הנ"ל, ופתאום הכול נראה מאד לא כחול ועמוק. וכל הנסיעות האלה שלו, למרות שיש לו טירה בשווי 4 מיליון דולר בקליפורניה (גם את זה הוא טרח לגלות לנו באחד הפרקים הבאים).

אבל צחוק בצד, (דמעה כחולה ועמוקה), המסר לגמרי חזק: שום דבר לא חייב לקרות כדי שתרגישו טוב. כל עוד אנחנו מעצבים את חיינו כך שאושרנו תלוי במשהו שאינו מצוי בשליטתנו, אנו עתידים לחוות כאב."

רכישת שליטה על הכללים שלנו באמצעות השאלות:

v    מה צריך לקרות על מנת שתחושו מצליחים?

v    מה צריך לקרות על מנת שתחושו נאהבים על ידי ילדיכם, בן או בת זוגכם, הוריכם, יתר האנשים החשובים לכם?

v    מה צריך לקרות על מנת שתחושו בטוחים בעצמכם?

v    מה צריך לקרות על מנת שתחושו כי אתם מצטיינים בתחום כלשהו בחייכם?

בפרק הבא מדובר על זהות, שהיא האמונות שלנו שמגדירות את מהותנו, את הדברים ההופכים אותנו לייחודיים. הדברים שאותם אנו יכולים לעשות, או לא לעשות, נובעים מאמונותינו בנוגע לשאלה מי אנחנו.

וכך תעשו:

ועכשיו אנחנו יכולים להמציא את עצמנו מחדש לפי רצוננו!

את פרק 26 אני ממש נהניתי לקרוא. זה הפרק שבו רובינס יוצא מעצמו ומעצמנו, ומסתכל על העולם בעיניים של מי שחש שהוא, ואני, ואתה ואת כולנו אחראים לאיך שהעולם ייראה ואיך שהאנשים בתוכו יחיו – באמצעות הפעולות שלנו. זה מתחיל ב"מה היה קורה אילו הייתם עוברים בחנות המכולת, ובמקום לשוטט באורח סתמי מהארטישוק לחצילים, הייתם מבחינים ומכירים בכל אדם שעל פניו חלפתם באמצעות חיוך עליז? מה היה קורה אילו הייתם מחמיאים בכנות לזר? האם הייתם יכולים לשנות את מצבו הרגשי במידה מספקת כך שיוכל להעביר את המחמאה או החיוך לאדם הבא שהוא יפגוש?"

זה ממשיך בנקיטת עמדה מאד נחרצת, ומאד חשובה כשהיא מגיעה מאדם כל כך פופולרי שנחשב כ"גורו של הצלחה", בעניין כריתת יערות הגשם שהיא מתקפה מזעזעת על המערכת האקולוגית שלנו, ונובעת מהרצון להכשיר שטחי מרעה עבור בקר. אכילת בשר אחראית לכריתת היערות, להתחממות הגלובלית, להכחדת זנים, למחלות לב וסרטן, לבזבוז אדיר של מים! לצריכת אנרגיה בכמות מטורפת, וכן, לרעב בעולם, כי שטח האדמה שמשמש עבור המזון לבקר שאנשים אוכלים, היה יכול לשמש כדי להאכיל את כל הרעבים בעולם.

אז ההחלטה מה תאכלו היום, היא בעלת השפעות הדרגתיות משמעותיות, ויוצרת סדרה שלמה של אירועים ופעילויות המעצבים את איכות החיים על פני כדור הארץ. זוכרים את השיעורים הקודמים על צעדים קטנים שיוצרים שינויים מתמשכים בחיינו? אז כזה, רק בקנה מידה גלובלי.

רובינס מסיים במסר הבא: המשמעות והמטרה מאחורי אירועים מסוימים הן בלתי ניתנות לידיעה. זהו המבחן העילאי של אמונתנו. המסר, לחיות את החיים במלואם כל עוד אנחנו פה. לחוות הכול. לטפל בעצמנו ובחברינו. ליהנות, להיות מוטרפים, להיות מוזרים, ליהנות מהתהליך, ללמוד מטעויות, למצוא דרכים להשתפר, לא לנסות להיות מושלמים, לנצח במשחק החיים. להניח לאנושיות שלנו להיות העיקרון המנחה של חיינו, אבל לא להתייחס לחיים ברצינות רבה מדי ולא לאבד את הספונטניות, העונג שנובע מהשתטות ומילדותיות.

 

 

 

 

להעיר את הענק שבפנים

 להעיר את הענק שבפנים – אנתוני רובינס

הוצאת אור-עם, 431 עמ'

חלק 1 (כרך ראשון בן 431 עמ')

 

טוני רובינס הוא מרצה, מנטור, יועץ אישי ומפורסם כ"גורו" של אימון אישי. באופן אישי, יש לי רתיעה קלה מאנשים שמפורסמים כ"גורו"אים, אלא אם מדובר בדלאי למה ושכמותו. אז ניגשתי לספר בעמדה של שמירת דיסטנס. לא הולכת לצלול לתוכו או מאד להתאהב בספר.

מתוך כך, הקריאה בספר הפכה לסוג של קריאת פנאי, והתגלתה כמהנה מאד. הספר כתוב בשטף והקריאה בו קולחת כאילו זה ספר פרוזה ולא ספר של עבודה עצמית שדורש עצירה, התבוננות, חשיבה וכתיבה. כמובן, שבסופו של דבר מצאתי את עצמי כותבת רשימות ועושה את העבודה..

הספר נפתח בציטוט:

"עמוק בתוך האדם שוכנים אותם כוחות רדומים; כוחות שהיו מדהימים אותו, שמעולם לא חלם לזכות בהם; כוחות אשר ישנו את חייו מקצה אל קצה אם יתעוררו ויוכנסו לפעולה."

ונמשך במסר של רובינס כיצד לפעול, צעד אחד צעד לעורר את אותם כוחות רדומים, שהוא מכנה אותם "הענק שבפנים".

רובינס בא מעולם ה-nlp שהוא ראשי תיבות של תכנות נוירולוגי לשוני. זוהי שיטה המציעה מגוון טכניקות ומיומנויות שמטרתן יצירת השפעה ושינוי במחשבות, רגשות והתנהגויות ובאמצעות טכניקות אלו, שינוי של הרגלים, דפוסים ואוטומטים (Programming) ורתימתם להשגת תוצאות.

הספר מחולק לפרקים קצרים יחסית, כשכל פרק עוסק בנושא שהוא תת-נושא של הנושא הכללי, כיצד לעורר בתוכך את הכוחות העצומים והמדהימים שיש בך.

הספר שזור בביטויי האמון של רובינס ביכולת של כל אחד מהקוראים לעשות את הפעולות ולהגיע לתוצאות, וזה נפלא. הספר שזור גם בשיתופים של רובינס בסיפורו האישי, חלקם אמינים ומעוררים הערכה, וחלקם – איך לומר? קצת מרגיזים, כמו הסיפור שלו על הדרך המופלאה שהובילה אותו לרכוש אי קטן בפיג'י, שמסופר תחת הכותרת "כישלון בהגשת יעד עשוי להוביל להשגת יעדיכם האמיתיים." כן, בטח, כל אחד שנכשל בהגשת יעד מוצא את עצמו רוכש אחוזת נופש מרהיבה בפיג'י.

עכשיו ניכנס ממש קצת ובתמצית לתוכן הספר.

הפרק הראשון עוסק בחלומות של ייעוד. כאן מדובר בעיקרון של ריכוז עוצמה. כאן מוגדרים הצעדים ליצירת שינוי ארוך טווח. להגביה את אמות המידה, לשנות את האמונות המגבילות (לדוגמא, לי יש אמונה מגבילה שלעולם לא יהיה לי כל כך הרבה כסף שאוכל לרכוש אחוזת נופש מרהיבה בפיג'י), רכישת שליטה רגשית, גופנית, כלכלית, בתחום מערכות יחסים.

הפרק השני מדבר על החשיבות של קבלת החלטות לגבי איך נרצה לראות את עתידנו, ולנקוט בפעולות המתאימות. ההחלטה היא מי ומה אני מתחייבת להשיג ולהיות בחיי. לדוגמא, אם אני רוצה בעוד עשר שנים לרכוש אחוזה בפיג'י, אני צריכה לבדוק כמה כסף נדרש לשם כך, ולתכנן כיצד לפעול, במה לעבוד וכו' בכדי שבעוד עשר שנים יהיה בידי הסכום המספיק. שלוש ההחלטות השולטות בייעוד שלנו הן: במה אתמקד; מה משמעותם של דברים עבורי; מה אעשה בכדי ליצור את התוצאה הרצויה;

הפרק השלישי עוסק בכוח המעצב את חיינו:  הצורך להימנע מכאב והתשוקה להשיג עונג. היכולת להתמיד בשינוי שהחלטנו עליו (לדוגמא, להפסיק לעשן) טמונה בכך שאנו מקשרים כאב או עונג למצב הנוכחי, ועל מנת להשיג שינוי נדרש ייחוס של עונג לשינוי שהחלטנו עליו ובייחוס של כאב להמשך המצב הנוכחי. הדגש: מה שחשוב הוא האופן שבו אנו מפרשים את האירועים, ולא האירועים עצמם! כל דבר בעל ערך דורש להבקיע מבעד לכאב לטווח קצר (הימנעות מגלידה) על מנת לזכות בעונג לטווח ארוך (גוף רזה).

פרק 4 עוסק במערכות אמונה. שוב, העיקרון הוא- לא אירועי חיינו מעצבים אותנו, אלא אמונותינו בנוגע למשמעותם של אירועים אלה. הבעיה היא, שאנו נוטים להתייחס לאמונותינו כאילו היו מציאות, במקום פרשנות שלנו לאירועי העבר. כאן לדוגמא נכנסות אמירות שמייחסות למחלה קשה מתנה לחיים, כמה שגרם לאדם לשנות את נקודת המבט וההתייחסות שלו לחייו. מה שחשוב, הוא לא איזו אמונה היא "אמת", אלא איזו אמונה מחזקת אתכם. כאן צריך להיזהר משלושה דפוסי אמונה המחלישים: קביעות ("זה תמיד קורה לי"), כוללנות ("אני אוכל יותר מדי = כל החיים שלי נהרסו"), ייחוס אישי (זו לא פעולה מסוימת שבעייתית, אלא אני כישלון). כאן נכנסת הגישה היפנית "קייזן"- שיפור מתמיד, הדרגתי, נמשך. צעדים קטנים ובלתי פוסקים. רובינס מכנה זאת "שמו"פ- שיפורים מתמידים ובלתי פוסקים".

פרק 5 שואל האם שינוי יכול להתרחש בן רגע? ורובינס טוען שכן. כאן הוא מתבסס על גישת התכנות הנוירו-לינגוויסטי (nlp) אך משתמש בביטוי- התנייה. ליצור שינוי, ואז להתמיד בתחזוקה שלו. כאן נכנס לתמונה המוח שלנו עם הכוח שלו לייצר את מה שאנו מבקשים ממנו, ולכן כדאי לדעת מה אנחנו אומרים לו ומה אנחנו מבקשים ממנו.

פרק 6 מתייחס למדע ההתניה הנוירו-אסוציאטיבית- מפורטים שישה צעדים איך לקשר תחושות בלתי נסבלות של כאב להתנהגותנו הישנה, ותחושות מדהימות של עונג להתנהגות החדשה.

פרק 7- איך להשיג את מה שאתם רוצים באמת. מה אתם רוצים באמת? מדוע אתם רוצים זאת?   וצריך לקשר זאת לרגש, לחוש את זה בגוף. רגש נוצר על ידי תנועה, הבעת פנים (תנועה של שרירים), תנוחה, נשימה, להשתמש בגוף ככלי להשגת הרגש הרצוי. ליצור דפוסים של תנועה היוצרים ביטחון, תחושת עוצמה, גמישות, כוח אישי והנאה. ועוד: להתמקד במה שרוצים להשיג, לראות את התמונה, להרגיש את זה בגוף.

פרק 8 עוסק בחשיבות של לשאול את השאלות הנכונות, שנותנות תשובות טובות. לדוגמא "כיצד אוכל לשנות את מצבי?" "מה יכול לשמח אותי?" "מה ממש נהדר בחיים שלי כרגע?" "מה אוכל ללמוד מהמצב הזה?" יש לשים לב להנחות מוקדמות הטמונות בשאלות שאנו שואלים. "מה ממש מחורבן בחיים שלך?" לעומת "מה ממש נהדר בחיים שלך?". "למה אני תמיד מחבל במאמצים שלי?" לעומת "איך אפשר ללמוד מהבעיה הזאת, כך שלא תתרחש יותר?"

שאלות לפתרון בעיות:

1.      מה נהדר בקשר לבעיה הזאת?

2.      מה עדיין אינו מושלם?

3.      מה אני מוכן לעשות על מנת להביא זאת למצב הרצוי לי?

4.      מה אני מוכן להפסיק לעשות על מנת להביא זאת למצב הרצוי לי?

5.      כיצד אני יכול ליהנות מהתהליך?

שאלות העוצמה של הבוקר:

1.      מה משמח אותי בחיי כעת?

2.      מה מרגש אותי בחיי כעת?

3.      מה גורם לי לחוש גאווה בחיי כעת?

4.      מה מעורר בי הכרת תודה בחיי כעת?

5.      מה גורם לי לחוש את ההנאה הרבה ביותר בחיי כעת?

6.      למה אני מחויב בחיי כרגע?

7.      את מי אני אוהב? מי אוהב אותי?

שאלות העוצמה של הערב:

1.      מה ניתן לי היום?

2.      מה למדתי היום?

3.      מה תרם היום הזה לאיכות חיי?

 

פרק 9 עוסק באוצר המילים עבור הצלחה עילאית.  המילים בהן אנו משתמשים על בסיס קבוע, משפיעות גם על האופן שבו אנו מתקשרים עם עצמנו, ולכן, על החוויות שלנו. שינוי אוצר המילים השגור שלנו, שבהן אנו משתמשים כדי לתאר את רגשותינו, הוא לכשעצמו ישנה את האופן שבו אנו חושבים, מרגישים וחיים. לדוגמא: במקום "כועס" או "מעוצבן" אפשר לומר "נרגז" "מוטרד". ואז אפשר להחליף מילים מחלישות במילים מעצימות, מילים טובות במילים נהדרות ופשוט להפוך את הרגשות והחוויות שלנו לאדירות.

פרק 10 עוסק בכוחן של מטאפורות לשנות את הגישה לחיים. האם החיים הם "מבחן", או שהם "משחק", או "ריקוד"? כשהמצב נראה קודר, האם "זה יימשך לנצח", או ש"לחיים יש עונות ועכשיו אני נמצא בחורף"? איזה משני הדימויים מאפשר תחושה טובה יותר? האם הגוף שלי הוא "מקדש לנשמה שלי" ולכן, חשוב מה אני אוכל ואיך אני מטפל בו?

פרק 11 עוסק בעשרה רגשות של עוצמה. רובינס מסביר שהרגשות בכללותם נועדו לסייע לנו, עלינו להשתמש בהם על מנת ליצור את התוצאות הרצויות. הרגשות שאנו מפרשים כשליליים הם למעשה קריאה לפעולה. כעת הוא מפרט שישה צעדים לשליטה רגשית, ואת עשרת הרגשות השליליים שהם איתותי פעולה, מה המסר שלהם וכיצד לטפל בהם. וכן עשרה הרגשות של עוצמה שאת זה כייף לפרט: אהבה, הכרת תודה, סקרנות, התלהבות, נחישות, גמישות, ביטחון עצמי, עליזות, חיוניות, תרומה.

פרק 12 אומר לנו להציב יעדים לטווח קצר, בינוני וארוך, לרתום את הכלים שדובר בהם בפרקים הקודמים, על מנת להשיג את היעדים. וכמובן, לחיות את החלום היום ולא "יום אחד".

לבסוף בפרק 13 מוצע אתגר מנטלי בן עשרה ימים שנקרא "דיאטה מנטלית"- לא פשוט!