חיות הפלא והיכן למצוא אותן

חיות הפלא והיכן למצוא אותן - ג'יי. קיי. רולינג

ספרי עליית הגג- ידיעות אחרונות - ספרי חמד

102 עמ'

כפי שיודע כל מי שקרא את סדרת "הארי פוטר", עותק של "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" מצוי כמעט בכל בית של קוסמים ברחבי המדינה. עכשיו מקבלים גם המוגלגים הזדמנות לגלות אילו חיות פלא הן מסוכנות, מדוע רשתות הדייגים עולות מהמים קרועות, האם באמת קיימים דרקון, חד קרן, עוף חול, פיות, ומה באמת מסתתר באגם לוך נס.

אבל, כפי שכתוב ב"הערת העורך" בהקדמה לספר, "במהדורת המוגלגים יש לכתוב את השטויות הרגילות: הכול כמובן בדיוני – רק בשביל הבידור – אין מה לדאוג – מקווים שתיהנו."

ונהניתי, ועוד איך.

קודם כל, חזותית, הספר מקסים. הכריכה יפהפיה, הדפים מעוטרים בציורים יפהפיים.

שנית, כמוצהר בו, ההכנסות מהספר מופנות לשני ארגוני צדקה שהקימה ג'יי. קיי. רולינג המשקיעים בטיפול בילדים ובצעירים ברחבי העולם אשר התחילו את חייהם בנסיבות חיים קשות. כבר סיבה טובה לרכוש את הספר.

והתוכן.

לכאורה, סוג של ספר אנציקלופדי, המפרט את חיות הפלא, מה הן, כיצד הן נראות, ממה הן ניזונות, מה הפלאי בהן, מה דרגת המסוכנות שלהן, וכד'.

אבל, כפי שההקדמה לספר, שנכתבה על ידי ניוט סלמנדרה, מי שבילה שנים רבות במסעות בעולם ובחקר יצורי הפלא, מבהירה, מדובר באהבה.

"חיות הפלא והיכן למצוא אותן הוא תוצר של אהבה עמוקה ושל תחושת שליחות, וזאת ביותר ממובן אחד.... תקוותי הגדולה היא שדור חדש של מכשפות וקוסמים ימצא בין עמודי הספר סיבה חדשה לאהוב את החיות המדהימות שחולקות עימנו את כוחות הקסם, ולהגן עליהן."

ועוד:

"ספר זה מוגש כמבוא ראשוני בלבד למיגוון העשיר של חיות קסם המאכלסות את עולמנו.... עד אז אוסיף רק שאני שואב הנאה מרובה מהמחשבה על כך שבעזרת הספר הזה, דורות של מכשפות וקוסמים צעירים למדו להכיר ולהבין טוב יותר את החיות הקסומות, החביבות עלי כל כך."

כל חיה היא חית פלא קסומה. העורבני והיגואר, הכלב, החתול והפרפר.

בספר "הזדמנות אחרונה לראות", מספר דאגלס אדאמס על סדרת מסעות שערך ביחד עם הזואולוג מארק קרווארדיין ברחבי כדור הארץ בחיפוש אחר בעלי חיים בסכנת הכחדה או כאלה שכזו צפויה להם. למרבה הצער, לבני האדם יש חלק גדול בהיעלמות ובהכחדה של מיני בעלי חיים רבים.

בעמ' 23 בספר החמוד הזה, מסופר על הדיריקול, ציפור שבעבר המוגלגים (שזה אנחנו), היו מודעים לקיומה אם כי קראו לה בשם "דודו". ואז מסביר לנו הספר:

"מאחר שאינם מודעים ליכולתו של הדיריקול להיעלם כרצונו, סבורים המוגלגים שהם צדו את המין הזה עד שנכחד. נראה שאמונה זאת הגבירה את מודעות המוגלגים לסכנות הגלומות בשחיטה חסרת מעצורים של חבריהם בעלי החיים, ולפיכך קונפדרציית הקוסמים הבינלאומית מעולם לא ראתה לנכון ליידע את המוגלגים בכך שהדיריקולים עודם קיימים."

אז זה העניין. להבין, שכל יצור חי הוא יצור פלא, ולא לפגוע בו. והלוואי שבני אדם יפסיקו לשחוט את חבריהם בעלי החיים.

והאם צריך להזכיר, שגם בני האדם הם יצורי פלא שיכולים להיות מלאי קסם, אם בכך הם יבחרו ? ושגם עליהם צריך לשמור מהרג והכחדה?

מכונת הזמן המקרית

מכונת הזמן המקרית – ג'ו הלדמן

הוצאת יניב הוצאה לאור, 270 עמ'

"כולנו נוסעים בזמן לכיוון העתיד מדי יום ביומו, שנייה אחת בכל פעם."

זהו ספר מד"ב כייפי, משעשע ומרתק. מאט הוא סטודנט שנפלט מלימודי הדוקטורט, עובד במשרה פחותה של עוזר מחקר ב- MIT ומודד יחסים קוואנטיים בין גרביטציה ואור. יום אחד מכשיר הכיול שלו נעלם לשנייה אחת, ומופיע מחדש. בכל פעם שמאט לוחץ על הכפתור, המכשיר נעלם לפרק זמן ארוך יותר פי 12. מתברר למאט שיש בידו מכונת זמן. כל דבר שעשוי ממתכת ומחובר למכשיר, עובר יחד עם המכשיר. אבל המכשיר "נוסע" רק לעתיד. כיון שמאט פוטר מעבודתו, ובמקביל חברתו עזבה אותו, אין לו הרבה מה להפסיד, כך שהוא מחליט לשלוח את עצמו לעתיד. בעתיד הקרוב שאליו הגיע הדברים מסתבכים, כך שמאט מחליט לשלוח את עצמו שוב קדימה לעתיד. והיות שהדברים שוב מסתבכים, שוב קדימה, ושוב קדימה, ושוב קדימה. בכל פעם לעתיד רחוק יותר פי 12. תעשו את החשבון. שלושה וחצי ועוד קצת מיליון שנה קדימה. מחפש עתיד שבו כבר קיימת מכונת זמן שיכולה להחזיר אותו אחורה. בדרך לשם מאט חווה את ה"היסטוריה" העתידית של האנושות ושל כדור הארץ, ולא בטוח שתאהבו את זה. שימו חגורות ותיהנו מאד מההווה שלנו, כי אולי העתיד שלנו לא משהו....

הספר כתוב בהומור, מעניין, וכמה פעמים שבדקתי הוא לא נכשל באנאכרוניזם. נקודה מעניינת לגבי ההיבט המדעי, ההסבר למכונת הזמן, עולה ב"דבר המחבר" בסיום הספר. לסופר יש תואר ראשון בפיזיקה ואסטרונומיה, אבל בערך באמצע כתיבת הספר, הסתבר לו שההסבר שבחר למכונת הזמן שנשמע כמו "קשקוש מדעי מספיק", פורסם במאמר מדעי שהשתמש בגרביטונים ובתורת המיתרים כדי לתאר מסע בזמן. אל דאגה, לא ממש צריך "להבין" את ההסבר כדי ליהנות מהספר.

קצת מוזר כמובן שאלפי שנים קדימה, מאט מצליח לשוחח עם האנשים שהוא פוגש, אבל הסופר מתמודד גם עם זה ומספק הסבר שלפחות נשמע סביר- הטלוויזיה, הפכה את השפה האנושית לגלובלית.

כמו ספר מד"ב טוב, תמיד תוך כדי ההנאה מסיפור טוב, וכמה זה כייף לקרוא סיפור טוב? כזה שמרתק אותך להמשיך לקרוא כדי לדעת "מה יקרה לגיבור הספר", עולות סוגיות על מהות האנושיות, מה מאפיין את המין האנושי, מה צופן העתיד בחובו, מה אנחנו מרגישים כלפי אפשרות של עתיד שבו האנושות נכחדה, או שבני האדם כבר לא נראים כמונו, מה נרגיש כלפי האפשרות שהגזע האנושי נכחד או הרס את הפלנטה כתוצאה מהשטויות שאנחנו עושים – מלחמות, הנדסה גנטית, כאלה, וכמובן השאלות על מהות הזמן, על האפשרות של תנועה בזמן, על הפרדוכסים וכו'.

והנה קצת על הצרות של נוסע בזמן: "לא היו הרבה הצעות עבודה לפיזיקאי קוואנטים, בהתחשב בכך שנילס בוהר היה רק בן שלוש-עשרה ושפרס הנובל של פלנק עדיין היה במרחק של דור."