יום ראשון, 28 באפריל 2019

האש הסודית


האש הסודית
סי.ג'יי. דוהרטי וקרינה רוזנפלד
ידיעות אחרונות ספרי חמד, 387 עמ'



*
טיילור מוֹנקְלֶר היא נערה רגילה מהעיירה השקטה ווּדבֶּרי באנגליה. סשה וינטרס הוא נער מסתורי אפל מעיר האורות – פריז, צרפת.
*
בעוד טיילור ממוקדת בחלום שלה ללמוד באוניברסיטת אוקספורד, אין דבר שיכול להיות יותר רחוק מהראש של סשה... הוא יודע בדיוק מתי הוא ימות. הוא אפילו כבר עשה את זה.
*
ביום המיועד, הזמן של סשה ייגמר. ומותו יוציא אל הפועל גזירה עתיקה שעלולה להמיט כאוס וקטסטרופה.
*
טיילור היא האדם היחיד שיכול להציל אותו. אף אחד משניהם לא יודע את זה עדיין. הם אפילו לא נפגשו.
*
מאות קילומטרים וים מפרידים ביניהם. כוחות קטלניים יעשו הכול כדי להמשיך להפריד ביניהם. יש להם שמונה שבועות למצוא זה את זה ולחשוף רשת קורים עתיקה של מסתורין וסכנה.
*
השעון מתחיל לתקתק עכשיו.

==============================

חייהם של נער ונערה, שלא יכלו להיות יותר שונים זה מזה, באורח חייהם ובשאיפותיהם, נקשרים יחד בדרכים מסתוריות. המורה של טיילור מכריח אותה להיות חונכת אישית באנגלית לנער צרפתי, שהמורה שלו מכריח אותו להסכים לקבל עזרה באנגלית מנערה אנגליה.
כך נפגשים באינטרנט טיילור וסשה. אלא, שהדברים אינם בדיוק כפי שהם נראים. סשה מייטיב לדבר באנגלית, טיילור ננזפת על כך שסשה לא מקבל ברצון את העזרה שלה, ובלית ברירה הקשר מתחיל.
לאט לאט הם יגלו שמקשרים ביניהם חוטים רבים ומסתוריים, הרבה מעבר לשפה האנגלית.
סודות נחשפים, סכנות גדולות לשניהם, ובעלי ברית בלתי צפויים.
ספר זה הוא תוספת נחמדה לסוג הספרים שבהם אנו פוגשים בני נוער בעלי יכולות ייחודיות שהם לאט לאט מגלים בתוך עצמם, וצריכים ללמוד להפעיל אותן ולשלוט בהן, כדי שיוכלו להציל את העולם. יש מבוגרים בספרים האלה, אבל לא כ"כ ההורים. גם לטיילור וגם לסשה אין אבא, אבל יש אמא ואחות, שהן די נשארות ברקע, כמקובל בז'אנר. מה שכן, יש כאן סבא מרוחק שמתחיל להתברר שהוא לא כל כך רחוק ולא באמת מנוכר כמו שחשבנו, ושהתפקיד שלו הרבה יותר חשוב ממה שיכולנו לצפות מ-, נו, מסבא זקן חביב.
בהחלט ספר שנקרא בשטף ובתענוג.
סי.ג'יי דוהרטי כתבה את סדרת תיכון לילה, שגם מספרים אלו הפקתי הנאה רבה. הכתיבה שלה יורדת לפרטים שמאפשרת מאד להחיות את הסצינה ולראות את מה שקוראים. יחד עם זאת, לפעמים היא גולשת לגודש מופרז או אפילו מופרך. ראו את הפסקה הבאה, שבה טיילור חוששת מאד שמה שקורה לה מרמז על מחלה מאד רצינית, אז זה הולך כך:
"העיניים הירוקות הגדולות שלה נראו מפוחדות במראה. השיער הזהוב התנפנף והסתלסל לה בפראות מסביב לפנים. הצללים מתחת לעיניים הסגירו את חוסר השינה שלה. היא נראתה נורא."
טוב, אני לא בטוחה שנערה עם עיניים ירוקות גדולות ושיער זהוב מסתלסל באמת נראית נורא. אבל בכל מקרה, נראה לי שלהכניס את כל התיאור הזה בתוך פסקה שמתארת נערה שחוששת שיש לה מחלה קטלנית, זה קצת אובר שוטינג.
ואסיים בדברים הלא חשובים. אבל מי שאוהב ספרים יודע על מה אני מדברת. הריח של הספר נפלא. לא יודעת מה הם שמים בספרים בהוצאה הזאת, אבל הריח של הספרים שלהם נפלא. אז פשוט קוראים ומסניפים תוך כדי. אבל בחטף, כי צריך להמשיך לקרוא כדי לדעת מה יקרה לטיילור ולסשה...

יום שלישי, 2 באפריל 2019

אלף


אלף – פאולו קואלו
ידיעות ספרים, 238 עמ'

הסופר, אשר חש שעבודתו הרוחנית עם המאסטר שלו, איננה מועילה לו עוד, והוא תקוע ולא מסוגל לצמוח יותר, מבין שעליו לצאת שוב לדרך, להתנסות, ללמוד דבר חדש, לתקן טעות, לצאת לדרך כדי שיוכל לחזור להיות נוכח בהווה.

דברים שעשינו בגלגולים קודמים, שבים ורודפים את מנוחתנו, עד שנעשה תיקון, עד שנפגוש באדם שפגענו בו ונקבל ממנו מחילה.

פאולו יוצא לדרך אל יריד הספרים בלונדון, שם הוא יפגוש קוראים ויחתום על ספריו. בגחמה של הרגע הוא מחליט לצאת למפגשי קוראים בכל מדינה שאליה יזמינו אותו, ובלבד שזה יקרה עכשיו. הסוכנת שלו נאלצת לבצע מערכת מורכבת של תיאומים, לוח הזמנים מתמלא לחודשיים של נסיעות, הרבה אנשים לחוצים צריכים לארגן את הדברים במהירות בזק, והפמליה יוצאת לדרך.

במסע הזה פאולו יפגוש אנשים שישפיעו רבות על נפשו, ישנו את חייו, הוא יתמודד עם ההיסטוריה שלו בגלגולים קודמים, יפגוש אישה שהמחילה שלה תאפשר לו סוף סוף לחזור הביתה.

הגישה של קואלו אומרת, שהאדם לא עוזב לעולם, אנחנו תמיד כאן, בחיי העבר ובחיים העתידיים שלנו. אנחנו בו זמנית האדם הנוכחי, הילד שהיינו בעבר, האיש שהיינו בעבר רחוק יותר, יש תהליכים שאפשר לעשות כדי להתחבר לחיים קודמים שלנו.

לחיות, משמעו להתנסות ולחוות דברים, לא להרהר על משמעותם של החיים. אומר קואלו. אני לא חושבת שהפילוסופיה היא מיותרת או חסרת חיים, אבל אין ספק שלחיות פירושו להיות ולעשות ולא רק להרהר בכך.
אז מה הם הגלגולים?
קואלו מסביר שהחיים הם כמו רכבת עם הרבה קרונות. איני יכול לראות את האנשים שנמצאים בקרון האחר, או לשוחח עימם, אבל הם שם. בזמן חלום אנחנו יכולים לעבור מקרון אחד לאחר, למישור מציאות אחר, לדבר עם אלה שחשבנו שמתו, אלה שחיים במימד אחר, או עם עצמנו- מי שהיינו או מי שיום אחד נהיה.

"נצח נצחים אנחנו נפגשים ונפרדים. עזיבה גוררת אחריה שיבה, ושיבה תמיד גוררת אחריה עזיבה."

כולנו נשמות שנודדות על פני היקום, חיים את חיינו בו זמנית, אם כי מתוך תחושה שאנחנו עוברים מגלגול אחד לאחר. כל מה שנוגע בצופן הנפש שלנו נשמר לנצח, ויש לו השלכות על כל השאר.

אז מה היא ה"אלף"?

האלף היא הנקודה ביקום שמכילה את כל שאר הנקודות, הווה ועבר. אנרגיה שמימית שעוזרת להרגיש בטוח ונוכח יותר, שהכול לכאורה מובן לך. זה יכול להופיע באקראי, ופתאום היקום במלואו נמצא שם, ואתה יודע שאתה מבין משהו שאפילו אינך מסוגל להסביר אותו לעצמך.
זאת האלף הקטנה.

האלף הגדולה היא תגובת השרשרת שנוצרת כששני אנשים שקיים ביניהם קשר חזק מאד, נפגשים באלף הקטנה.

אבל מעבר לחקירה העמוקה אל נשמת האדם, אותי עניינה גם הגישה של קואלו אל הכתיבה:

"..בשבילי הכתיבה היא מעל הכול בגדר חיפוש עצמי. לו הייתי צריך לתת לך עצה אחת בלבד, הייתי אומר: אל תחשוש מדעת הזולת, רק הרדידות בטוחה בעצמה, קח סיכונים ועשה כחפצך. חפש אחר אנשים שאינם חוששים מטעויות, ולכן טועים. בדיוק מסיבה זו עבודתם לא תמיד מקבלת הכרה, אבל הם אלה שמשנים את העולם, ואחרי טעויות אינספור הם מצליחים במשהו שישנה לחלוטין את החברה שבקרבה הם חיים."