יום רביעי, 19 ביוני 2013

אני מספר ארבע

אני מספר ארבע –פיטקוס לור
הוצאת כנרת, 348 עמ'


מה אם הדרך שבה אנו מתנהגים עם הפלנטה שלנו (רמז: לא משהו) מובילה לסיכון של עצם קיומה, וכמובן קיומנו שלנו עליה? מה אם גזע אחר ביקום הגיע לסוף העגום הזה לפנינו, כילה את כל המשאבים של הכוכב שלו, וכעת הוא מחפש ברחבי היקום כוכב לכת קטן ונחמד, שאפשר לסלק ממנו את הילידים (נגיד, אנחנו) ולהשתלט עליו?

זה מה שקרה בכוכב לוריאן, כשהמוגדוריאנים הגיעו לשם כדי להשתלט על הכוכב. תשעה ילדים הוברחו מכוכב הלכת, שפעם היה מקסים והרמוני, ברגעים האחרונים טרם השמדתו הסופית בידי המוגדוריאנים- גזע חייזרי אחר, אל כדור הארץ. הם אמנם נראים כמו כל ילד אמריקאי רגיל, אבל אלו אינם ילדים רגילים. במהלך שנות התבגרותם הם יתחילו לפתח כוחות-על כאשר המורשות שלהם יתחילו להגיע אליהם ולהתפתח בזו אחר זו. הילדים קשורים זה בזה בלחש שמוודא שלא יהיה ניתן להרוג אותם אלא רק על פי סדר המספרים שלהם, וגם זה כל עוד הם לא נמצאים יחד. לחש נוסף יוצר צלקת עגולה על הקרסול בכל פעם שאחד מהם נהרג. המוגדוריאנים צדים אותם. שלושה מתו. לדניאל ג'ונס יש שלוש צלקות על הקרסול. דניאל הוא הרביעי. והוא נמצא במנוסה.

ספר פעולה עתידני לנוער, שנקרא בכייף ובשטף. 


אין תגובות: