הקודקס של ארכימדס

הקודקס של ארכימדס – רויאל נץ וויליאם נואל

הוצאת פן-ידיעות ספרים-ספרי חמד, 282 עמ'

הספר מגולל את הסיפור של כתב היד המדעי של ארכימדס בן יותר מאלף שנה, ששרד למרות כל התלאות. כתב היד שנכתב על קלף נמחק, אחר כך נכתב עליו כתב יד חדש כשהספר המדעי הפך לספר תפילות נוצרי, נפגם ונותר שכוח על מדפים של מנזר עתיק. הספר נדד על פני ימים ויבשות, התגלה שוב לזמן קצר, ונעלם שוב עד שצץ במכירה פומבית בניו יורק באוקטובר 1998. המיליונר המסתורי שרכש את הספר הפקיד אותו בידי ויליאם נואל, אוצר של כתבי יד וספרים נדירים במוזיאון וולטר בבולטימור, עם תקציב בלתי מוגבל כדי לשקם את הספר ולגלות בתוכו את הכתבים האבודים של ארכימדס. הספר נע בין ההיסטוריה של הספר, לבין עבודת השחזור האיטית והמורכבת ביותר של דברי ארכימדס הכלואים מתחת לשכבות של כתבים שנכתבו עליהם, ואכולים בידי שיני הזמן.

וכך כתב נואל, כשהתבונן לראשונה בספר המכורכם ואכול עובש שהונח על שולחנו: "לפתע קלטתי שאני מתבונן במפתח היחיד שנותר בידינו למוחו של גאון שמת לפני אלפיים ומאתיים שנה."

תוצאת המחקר הזהיר שנמשך כמה שנים, הובילה לתגלית, שארכימדס, במאה השלישית לפני הספירה הניח את היסודות לקלקולוס, לקומבינטוריקה, ועיקר המהפכה: הניח את הבסיס לאינסוף המוגמר.

נץ ונואל כותבים: "המדע - המתמטיקה - אינו יבש. זהו המקום שבו מותר לדמיון לשוטט בחופשיות."

מה שאני אוהבת בקריאה על הפילוסופיה של המדע, על המדע, על המדענים, הוא התחושה של הדמיון שהופך קל וחופשי, הזרימה של הידע שנוגעת באינסוף.

וכך אומרים נץ ונואל: "התוצרים של חשיבה טהורה, שבמבט ראשון אין להם ולא כלום זה עם זה או עם העולם החומרי, מכונסים יחד, ולפני שהספקתם להבין מה קורה, החשיבה הטהורה הזאת כופה את עצמה על היקום הממשי ומאלצת אותו להתנהג בצורה מסוימת. המחשבה שולטת בחומר, מפני שבסופו של דבר אפילו החומר הגולמי חייב לפעול על פי ההיגיון."

איזו אמירה מרהיבה.

גליליאו כותב ב-1623 שהיקום הוא ספר רחב יריעה, הכתוב בשפת המתמטיקה, והסימנים הם משולשים, מעגלים וצורות גיאומטריות אחרות. ללא אמצעים כאלה לא נוכל אנו, בני האדם, להבין מילה מכל זה, ולהיות בלעדיהם פירושו לתעות ללא מטרה בתוך לבירינת אפל.

בעיני המתמטיקה, כתוצר חשיבה טהור, נוגעת יותר מכל דבר אחר שהאנושות יצרה, גילתה או פעלה, באמיתות העמוקות ביותר של היקום.

ויליאם נואל מיטיב להעניק משמעות לפעולות שנעשות על ידי אדם, כביכול קטנות ושגרתיות, ואת החשיבות ההיסטורית שלהן. כשהוא מספר, בעמ' 92 על המעתיק שישב במסגרת עבודתו זו, במאה העשירית להעתיק את הקודקס של ארכימדס, מבלי שהבין מה הוא מעתיק, ושזה עתיד להיות המקור היחיד לכתבים חשובים, אומר: גם אם המעתיק שלנו לא עשה שום דבר אחר בחייו, היו אלה חיים ראויים.