הגל החמישי – ריק יאנסי
כתר + מודן, 440 עמ'
"אנחנו כאן, ואז אנחנו לא,
והעניין הוא לא כמה זמן אנחנו כאן, אלא מה אנחנו עושים בזמן הזה."
אני אוהבת ספרים אפוקליפטיים. העולם
אחרי אסון גרעיני / נפילה של אסטרואידים / מגיפה קטלנית מבית היוצר של איזו מעבדה
שאפתנית. קומץ בני האדם שנותרו מנסים לשרוד בעולם עויין ולא מוכר. אין חשמל, אין
אספקה של אוכל לסופרמרקט השכונתי, אין דלק למכוניות, אין מקלחת, אין קולנוע או
מסיבות, ואפילו לא כוס קפה חם. ועכשיו האנושות נבחנת: אילו התנהגויות ייעלמו
ולעומתן מה יקבל חשיבות?
בספרות אפוקליפטית הדברים הם שחור לבן.
יש מה שצריך לעשות כדי לשרוד, ויש מה שתחושה פנימית אומרת לך שאתה חייב לעשות כדי
לשמור על צלם אנוש. והספר שואל אותך: איפה אתה במשחק הזה? איך אתה היית מתנהג?
אין כמו הקצנה של הדברים כדי להעמיד
בפנינו שאלה, שאמורה להישאל על בסיס יומיומי: מה חשוב בעיניך עבור החיים שלך, מה
מיותר.
חייזרים צופים בכדור הארץ במשך שנים
רבות. אוספים מידע וחוקרים אותנו, יודעים איך אנחנו חושבים, לומדים את נקודות
התורפה שלנו. ועכשיו הכול מתחיל. הגל הראשון – פעימה אלקטרומגנטית ששיתקה כל דבר
חשמלי או אלקטרוני. אין טלפונים, אין תקשורת, אין דרך לדעת מה קורה. חצי מיליון
איש נהרגים. הגל השני גל הלם שיוצר צונאמי. שלום לערי החוף. הגל השלישי הוא וירוס
שמופץ על ידי ציפורים, ומשמיד כארבעה מיליארד איש. הגל הרביעי הוא גרוע יותר. הם
נראים כמו בני אדם אבל הורגים אותנו. עכשיו כבר אי אפשר לסמוך על אף אחד, אי אפשר
להתארגן ביחד. הבדידות הורגת את מי שה"משתיקים" לא מוצאים. 97%
מאוכלוסיית העולם נכחדה בארבעת הגלים, ועכשיו מגיע הגל החמישי הנורא מכולם.
קאסי הולכת בדרכים, לבדה, מוצאת מקומות
מחבוא, ומתייסרת עם ההבטחה שהבטיחה לאחיה, לבוא ולקחת אותו מהמקום שאליו נלקח על
ידי מי שלכאורה ייצגו את הסדר והביטחון, אבל אולי אינם כאלה, ולהחזיר אותו אליה.
הישרדות היא לא רק עניין של השגת אוכל
ומים. הישרדות מחייבת למצוא בתוך עצמך את הנקודה האנושית. אחרי הגל השלישי, אבא של
קאסי אסף ספרים מכל מקום שיכול היה למצוא אותם. בזמן שאחרים התרוצצו לאגור מזון,
מים ונשק, הוא אגר ספרים כדי שכשזה ייגמר, אפשר יהיה לשקם את התרבות האנושית.
מי שמאבד את התקווה, מתחיל לגסוס. מי
ששוכח את ההתחייבות לקיים הבטחות, את הדאגה לזולת, מאבד את צלם האנוש שבו.
"ברגע שנחליט שלאדם אחד אין חשיבות, הם ניצחו."
הספר מתכתב עם "הדרך" של
מקארתי, "כוכבי הכלב" של פיטר הלר, ועוד.
בשנת 1974 פורסמו תוצאותיו של ניסוי
שנערך על ידי מילגרם. בניסוי זה נבדקה מידת הצייתנות של בני אדם לסמכות שמורה להם
לעשות פעולות שבאופן הרגיל מנוגדות לערכיהם – ללחוץ על כפתור ולתת שוק חשמלי לאדם
אחר. תוצאות הניסוי הפתיעו ואף זעזעו, מסתבר שכ-65% מהמשתתפים בניסוי נתנו שוקים
חשמליים על פי הנחיית החוקר.
איך גורמים לאדם לפעול בניגוד למצפונו,
ולהרוג אחרים באופן כה צייתני? הנאצים ידעו היטב את התשובה לכך.
יאנסי ממחיש את השאלה הזו באופן מצמרר.
לא אכנס לפרטים כדי לא לקלקל למי שירצה לקרוא במתח ובעניין, כפי שהספר הזה אכן
נקרא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה