מעוף הדרקון

מעוף הדרקון – אן מק'קאפרי

הוצאת אופוס, 308 עמודים

סיפור המעשה:

בכוכב הלכת השלישי במערכת רוכבאט יש אוויר, מים וכוח משיכה נוח. בני האדם במסעות הגילוי שלהם ביקום, גילו אותו ויישבו אותו חיש מהר, כינו אותו פרן, ולאחר מכן עזבו את המושבות שעל פרן לדאוג לעצמן. לרוכבאט יש כוכב לכת זר, אדום, שחג סביבו במסלול אליפטי תועה. אחת למאתיים שנה הוא מתקרב לפרן, ובעת אותה קרבה, צורת החיים הילידית של הכוכב האדום מבקשת לעבור לפרן בעל האקלים הנוח יותר. קורי כסף צונחים מהכוכב האדום אל פרן ומאיימים להשמיד כל צורת חיים אורגנית. במאבק נגד פלישה זו נעזרים בני האדם בדרקונים, שיכולים לעבור למרחקים כהרף עין, ושהם בעלי תכונות טלפתיות. בני אדם שניחנו בשיעור גבוה של אמפתיה וכושר טלפתי הם רוכבי הדרקונים. אך, לאחר שפרן השתחררה מהסכנה, מאבדים הגיבורים את מעמדם וסיפורי הגבורה הופכים לאגדות. בתחילת הספר אנו פוגשים את לסה שנותרה בחיים במשך עשור לאחר רצח משפחתה על ידי השליט שכבש את המושבה המשפחתית, ועתה הייתה מוכנה לצאת ממקום מחבואה ולתבוע לעצמה את זכותה מלידה. קורי הכסף הקטלניים, הניגרים מן הכוכב האדום, שבים לאיים בהשמדת כל ניצוץ חיים בפרן, והדרקונים הטלפתיים האדירים, אשר הגנו על פרן מאז ימי הקדמונים, התמעטו ומספרם זעום. הם לבדם לא יוכלו להגן על כוכב הלכת בשעתו הקשה ביותר. נחישותה ואומץ לבה של לסה דרושים כעת לפרן כולה.

מעוף הדרקון הוא הספר הראשון בדברי הימים של פרן, הסדרה של אן מק'קאפרי.

"מתי אגדה היא אגדה? מדוע מיתוס הוא מיתוס? כמה עתיקה ונשכחת צריכה להיות עובדה כדי שתורד לדרגת מעשייה? ומדוע מתקבלות עובדות מסוימות כמי שאין לחלוק עליהן, בעוד שאחרות מאבדות כל תוקף ולובשות אופי חסר יציבות?"

כך מתחיל המבוא לסיפור, וכאן מתגבש המסר שהספר מבקש לבחון. ולפני שהדרקון יתחיל לעוף באוויר, המילים האלו זורקות אותי למיתוס הלאומי שלנו, על עם שיוצא לנדודים במדבריות, חוצה ימים שנבקעים עבורו, מקבל ספר שנחצב ממילים קדושות שנאמרות על ידי קול ללא מראה או דמות, ומגבש דת חדשה ומרהיבה. כמה זמן צריך לעבור מאז שרות תאמר לנעמי "אל אשר תלכי – אלך", כדי שזה יהפוך לסיפור אגדה שימשיך להקסים אותנו לאורך הדורות? כך נוצרה מערכת חדשה של אגדות ומיתוסים.

פ'לאר הוא אחד הבודדים שמאמין במסורות העתיקות המועברות בשירים על ידי נוגני הנבל שזה תפקידם, להעביר את ההיסטוריה אל ההווה. איך חש אדם אחד שהאמת שהוא דבק בה איננה נחלת הכלל, ואף זוכה לגינוי ולבוז? אי אפשר שלא לחוש בהקבלה לדת היהודית, כשקוראים על אנשי הדרקונים, הממשיכים לְשַמֵר את המסורת העתיקה, למרות שרובם איבדו את העיגון של ההוראות והכללים בעובדות ובעצמם כבר אינם בטוחים שאין מדובר במיתוס. 

מק'קאפרי שואבת אותנו בכישרון רב לתוך סיפור שאי אפשר להפסיק לקרוא. היא מפגישה אותנו עם  אנשים שחווים דברים, שפועלים בעולם, שמרגישים, חושבים, מחפשים משמעות וייעוד לחייהם.

"אני מאמין שהחיים אינם מתמצים בגידול דרקונים ובתחרויות של אביב. זה לא די בשבילי. והבאתי גם אחרים לכך שירחיקו ראות, מעבר לשיקול הפרטי הצר. נתתי להם מטרה, משמעות."
"האמיני יחד איתי, לסה, כל עוד אין לך סיבה לא להאמין. אני מכבד את ספקותייך. אין כל רע בהטלת ספקות. זה מוביל לפעמים לאמונה חזקה יותר, אבל האמיני יחד אתי עד האביב."
"תחת חסותו למדה כי החיים אכן אינם מתמצים בגידול דרקונים ובתחרויות אביב. החיים הם מאבק לעשות את הבלתי-אפשרי - להצליח או למות, תוך ידיעה שניסית!"

לא משנה אם מדובר בגידול דרקונים, משימה שממילא נשמעת מרתקת ועטורת תהילה הרבה יותר מאשר כביסות והחלפת חיתולים, אם מדובר בהשכמה כל בוקר לעבודה – גם אם מדובר בעבודה מעניינת, חשובה ואהובה, אם בהשכמה לתפילות ובשמירת מצוות, מה שחשוב הוא ה'איך' הפנימי של המעשים שלנו. מה שחשוב הוא החיפוש התמידי, הבלתי נלאה, אחר המשמעות שתלווה כל פעולה, או מחשבה, או רגש, המאבק לעשות את המיטב ואת המרב האפשרי לכל אדם, במסגרת תהליך מתמשך של התפתחות אישית ושל למידה. אדם שואף להביא לביטוי את הכישורים והיכולות שלו, לבטא את היעוד שלו במסגרת הכלים שניתנו לו, דווקא לו, במיוחד ובשונה מאחרים.

וכשכל אדם מביא את עצמו למקסימום שלו, כולם מרוויחים. בסיפור של מק'קאפרי, זו אישה שמממשת את הייעוד שלה ללא חשש, באומץ לב, תעוזה ותובנות נדירות שמאפשרות לה להילחם מעבר למקום וזמן:

"לסה הרגישה כי סוף-סוף קיבלה עליה את תפקידה במלואו: כאשת-הוויר וכבת זוג, לעזור לפ'לאר לעצב אנשים ומאורעות במשך מחזורים רבים לעתיד לבוא – כדי להבטיח את פרן מפני הקורים."