פטיט אנגלז

פטיט אנגלז – קתרין סנדרסון

הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 320 עמ'

.

קתרין היא בחורה אנגליה שהגשימה את חלום הילדות שלה: היא חיה בפריז, גרה בדירה המשקיפה על נוף הגגות הפריסאי, נשואה לבחור צרפתי שבו התאהבה, יש לה תינוקת מקסימה ומתוקה, עבודה טובה. כמו שהחיים מלמדים אותנו, והרבה ספרים אוהבים לחזור על כך, לא תמיד מה שנראה טוב "לפי הספר" באמת עושה לנו טוב.

אז מה קרה? קרה לקתרין ולבן זוגה מה שקורה להרבה זוגות אחרי שנולד הילד הראשון. האישה מגלה שאחרי הכול, ולמרות הכול, החיים שלה עוברים מפץ גדול, ולעולם היא לא תשוב להיות מה שהייתה טרם האמהות. לעומת זאת, האב הטרי ממשיך בחייו, בעיסוקיו, בעבודתו, אצלו אין מהפך. וכך, מי שפעם הייתה אישה מקסימה, מתחשבת, אוהבת, מלאה בתחביבים, רצונות, שאיפות, הופכת ליצור ממורמר ומתוסכל, שני בני הזוג מתחילים לחוש שחיי הנישואים לא מקיימים את ההבטחה שהייתה גלומה בהם, זוג היונים הופך לשותפים לדירה, שותפים לניהול של עסק קטן שקוראים לו "הילד", עסק טעון אדמיניסטרציה בשפע.

קתרין בורחת מהאפרוריות הקיומית לבלוג שהחלה לנהל, בשם "פטיט אנגלז" – האנגלייה הקטנה, ואליו היא שופכת את תסכוליה והגיגיה. הבלוג הולך וצובר כניסות (או, במילים אחרות, קהל קוראים הולך וגדל). כעת מתחיל להתפתח קשר עם אחד מהמגיבים הקבועים בבלוג, ההופך להבטחה לכל מה שכבר מזמן לא קיים בחיים המציאותיים של קתרין: חום, רומנטיקה, תשוקה, משמעות, שיחות.

בין המסעות הוירטואליים, לבין המסעות ברחובות פריז, בבתי קפה ומועדונים, הקשרים עם בלוגרים אחרים ועם חברים לעבודה, קתרין תלמד עד מהרה, שקיים הבדל בין קתרין לבין פטיט אנגלז למרות שלכאורה היא כותבת בכנות רבה, שגם לחלומות יש מגבלות כשהם פוגשים במציאות, שהחיים הם מה שהם ולא מה שהיינו רוצים שהם יהיו. במהלך השנה עליה היא מספרת לנו, קתרין עוברת תהליך התבגרות.

אז ככה, זה לא 'ספר מופת', אין כאן רבדים ועומקים, ויחד עם זאת הספר קריא וחביב מאד, מיטיב לטפל בנושאים ובעיות מוכרים, בדרך מעניינת עם ניחוח פריזאי.