חרדים

חרדים - פרדריק בקמן

ידיעות ספרים, 327 עמ'

שוד בנק לא מוצלח, שמונה זרים הנלקחים כבני ערובה, ושני שוטרים בעיר קטנה שמנסים לפענח את תעלומת היעלמותו של השודד עצמו, הוא הבסיס העלילתי לספר של פרדריק בקמן. ניגשתי לספר בדחילו ורחימו כי ממש נהניתי מהספר הקודם שלו שקראתי "איש ושמו אובה". בשלב הראשון, החלטתי לנטוש באמצע הספר. לא כי הוא גרוע אלא כי הוא לא היה לי מספיק טוב. חשתי שבו בזמן שהוא מצחיק וגם נוגע בסוגיות חיים משמעותיות ובתובנות על בני האדם, יש קצת הרגשה של התחכמות יתר, על חשבון המהות, וציפיתי ליותר ממי שכתב את "אובה". 

אז החלטתי להגדיר אותו כספר הגילטי-פלזר שלי, במקום סדרה בנטפליקס, לקרוא אותו בימים עייפים. 

ואז הגעתי לתיקון חוויה.
מה שקרה, זה, שאו שהספר ממש משתפר מהמחצית ואילך, או שהגישה השונה שלי גילתה בו דברים אחרים, אבל פתאום הספר היה מצחיק עד דמעות (דמיינו אישה מחכה בתור למשהו בחצות הלילה ומתפוצצת מצחוק לתוך ספר), ובו בזמן נוגע ללב עד כאב, חכם ושנון אבל גם רגיש וחומל מאד כלפי הדמויות שלו, ובני האדם בכלל. גם הסוף הטוב נרקם באופן טבעי ומשתלב יפה בסיפור, כי כקורא אתה פשוט מרגיש שדי מגיע להם לכולם את הסוף הטוב, ואת השינוי שחל בהם כתוצאה מהחוויה משנת החיים שהם עברו.
כך שבסיכום אני דווקא אוהבת את הספר, וממליצה עליו מאד.
לדעתי הבחירה של המתרגם לשם הספר היא ממש לא מוצלחת בהקשר של עולם האסוציאציות הישראלי, וסוג של תאונת עבודה.

זה כמובן "ספר טיסה" מושלם, חוץ מפגם אחד ברור והוא פרצי צחוק שעלולים להפריע לנוסעים האחרים.