אייל חלפון – מסע חיפושים
עם חברים, באמצע החיים, לאורך שביל ישראל
הוצאת אחוזת בית, 222 עמ'
אייל חלפון הוא במאי קולנוע ותסריטאי, אשר בגיל 49 החליט לצאת למסע לאורך שביל ישראל במשך השנה עד ליום הולדתו ה-50. למסע זה הזמין להצטרף אליו קרובים, וחברים שחלקם לא פגש כבר שנים. החברים הצטרפו אליו לקטעים בדרך, ליום או יומיים, כשבמהלך המסע, אייל חלפון מתבונן ומהרהר, נזכר באירועים מהעבר, נזכר בקשרים שהיו לו עם אנשים שעימם נפגש לחלקים מהמסע, סוקר את חייו, אהבותיו, ואף מגבש החלטות בנוגע לבת זוגו.
הספר כולל מינון נכון (ולכן לא מעיק) של סיפורי ההיסטוריה והגיאוגרפיה והזואולוגיה של המקומות שהוא עובר במסע, ביחד עם הכנות שבה הוא מתייחס לעצמו ואל חייו. ומשום הכנות והפשטות הזו שבה הוא מביא את הדברים, הספר נקרא בשטף וללא רצון לעזוב.
יופי של ספר. מי יאהב? כל מי שאוהב את ישראל, את נופיה, ההיסטוריה שלה, האנשים שבנו אותה, כל מי שיתרגש מהמסע ומהשינוי המעודן שעובר על גבר מחוספס, ציני, תל אביבי, פרוע, סורר ומורה, בתהליך איטי של הליכה.
אני נוהגת לעשות הליכות בעיר מגורי ומאד אוהבת את השקט ואת המחשבות שמלוות את ההליכה. אין לי ספק שימים על גבי ימים של הליכה והתמודדות עם קשיים, משנה ומעצבת את התודעה באופן שאין דומה לה.
המוטו של הספר:
יש דברים שאם אתה לא עושה אותם בזמן, אתה יכול לשכוח מזה, כבר לא תעשה אותם.
ובכל זאת, חלפון שלא עשה את המסע הזה "בזמן" - כשצעירים, מייד אחרי הצבא, כשהכול קל, הגוף גמיש וחזק, עשה את המסע הזה בגיל חמישים וצלח אותו. ואולי מי שעושה את המסע בגיל מבוגר יותר, גם מפיק ממנו דברים שהצעירים פחות קשובים אליהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה