הגולם והג'יני – הלן וקר
הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, תרגום
שרון פרמינגר, 502 עמ'
ניו יורק, 1899 . אל רחובותיה של עיר המהגרים השוקקת נקלעים
שני יצורים שלא מן העולם הזה. חוה היא גולם, אישה עשוית חומר, יציר כפיו של רב
פולני הבקיא בתורת הנסתר. אחמד הוא ג'יני, יצור של רוח ואש המשתחרר מתוך קנקן
נחושת בחנותו של מסגר סורי. למרות מזגם המנוגד פורחת ביניהם ידידות: רק זה בפני זה
הם יכולים לחשוף את אופיים האמיתי. אולם זוהי קרבה שלא תאריך ימים: כוחות גדולים
סופם להיחשף, ועבר בן אלפי שנים נושך בעקביהם של השניים.
חווה היא גולם-אישה שנוצרה על ידי רב
פולני שפנה לדרכים אפלות ועוסק בקבלה מעשית, בעבור לקוח אשר ביקש לתפור אשה לפי
מידותיו לפני שיהגר איתה לארצות הברית.
מספר שעות לאחר שהוא מקים אותה לתחיה בלב האוקינוס נפטר האיש, וחווה מגיעה לבדה
לניו יורק של 1899. כגולם בלא בעלים היא נאלצת לשמוע את מחשבותיהם ורצונותיהם של
כל האנשים שחולפים מולה ברחוב, ולהיאבק בדחף הטבוע בה לספק להם את מבוקשם. אחמד הוא ג'יני, שד שחי במדבריות סוריה במשך מאות
שנים, נלכד בקנקן והובא לניו יורק. הנפח שמתקן את הקנקן משחרר את הג'יני בשכונת
סוריה הקטנה בניו יורק, כשעל מפרק ידו הימנית אזיק מתכת.
מה יקרה כששני יצורים מיתיים בעלי כוחות
על יתחילו לפלס את דרכם בניו יורק, על סיפה של המאה ה-20?
כמו שאפשר כבר להבין, יש כאן סיפור עם
פוטנציאל לעלילה דרמטית, מעניינת ומשונה. בד בבד, הספר מצית מחשבות ומעורר שאלות.
הספר מספר על השונה. שונה וזר עד מאד.
אבל הרי כל אדם מרגיש בתוך תוכו שונה וזר ובודד. איך מתמודדים עם הזרות הזו, של
היותך חלק מקהילה, מעם, מגזע, אבל מרגיש נבדל ונפרד, ובתוכך מתרוצצות מחשבות, סוער
הרגש.
"הבחנה כזאת לא יכלה לחלוק עם איש
אפילו לא עם.. הוא היה אמנם מבין את דבריה, אבל לא היה מסוגל לחוש את האמת שבהם
באותה מידה של ניכור – באותה תחושה של התבוננות מרחוק." (208)
עם זה מתמודדים הגולם והג'יני, כל אחד
בדרכו. באופן מעודן בהרבה, מתמודד עם זה כל אדם בדורנו חסר האמונה.
באמצעות היצורים הזרים כל כך לטבע
האנושי, אנחנו מקבלים מראה שמשקפת משהו עלינו כבני אדם. הסתירות שבנו, ההרגלים
המוזרים, היחס לחפצים, תווי אופי שנובעים ממשך חיינו הקצר.
"הג'יני צפה והאזין, והגיע למסקנה
שבבני האדם טמונה סתירה מרתקת. מדוע היצורים קצרי הימים האלה חדורים ביצר משונה של
הרס עצמי, המוביל אותם למסעות מפרכים ולקרבות אכזריים? וכיצד כבר בגיל שמונה-עשרה
או עשרים הם מסוגלים להיות נבונים ופיקחים כל כך?" עמ' 31
"מחשבותיהם של עוברי האורח חלפו
במוחה אבל לא הביאו איתן תשובות כלשהן אלא רק שאלות נוספות. ראשית, למה כולם
זקוקים לכסף? מה זה בעצם כסף? היא חשבה שכסף הוא פשוט המטבעות העוברים מיד ליד; אך
המחשבות עליו היו חדורות פחד ותשוקה עצומים, ולכן הגיעה למסקנה שיש בו מסתורין
גדול יותר, שיהיה עליה לפענח." עמ' 41
"כל כך הרבה דברים הוא צריך ללמוד
על חייהם הקצרים של בני האדם, על תחושת הבהילות המתמדת.." עמ' 230
החיים של כל אדם משפיעים על חייהם של
אנשים אחרים. רובנו לא מספיק מודעים לכך, מתנהלים בעולם וחושבים על עצמנו, על
הצרכים שלנו, על הרצונות שלנו, על מה יהיה טוב עבורנו. אבל השובל שאנחנו משאירים
בהתהלכנו בארץ, כמו שובל של הבושם שענדנו, משאיר את חותמו, חזק או חלש, על אנשים
אחרים. תארו לעצמכם שכולנו היינו קצת יותר מודעים לכך.
כמו הגולם, שנוצקה בעפר עם רשימת תכונות
על פי המזמין, כך כולנו נולדים עם אוסף של תכונות, נטיות לב וכישורים. וכמו הגולם,
גם אנו נאלצים לעתים לתהות, האם יש לנו ברירה באילו דעות להחזיק, האם אנחנו יכולים
להתגאות בהישגים ובתגליות שלנו, אם בעצם נכפו עלינו מכוחן של תכונותינו המוכתבות
מראש? האם יש לנו אפשרות לבחור כיצד לפעול או שאנחנו כבולים במסגרת האופי הבסיסי
שלנו?
אם היית יכול לעשות כל דבר שאתה רוצה
לעשות, לממש באופן מלא ועמוק את היכולות והכישורים שלך, האם היית עושה את מה שאתה
עושה היום? ואם אתה לא יכול לעשות זאת, האם תעדיף להחניק את המחשבות שלך על כך כדי
לא לכעוס, או שהיית ממלא את עצמך בכעס כתגובה הכנה והטהורה על מצב כזה ?
הסיפור של הגולם נוגע בנקודה של התשוקה
לחיי נצח שמלווה את האדם משחר היבראו, החיפוש אחר מעיין הנעורים, הרצון הנואש
להתגבר על המוות הממתין בסבלנות לכולם. הספר מציב את השאלה של אמונה, דת ומיתוסים,
משאיר לנו נקודות למחשבה.
זהו ספר שנקרא כמו אגדת עם מודרנית,
משלב מיתוסים עתיקים עם רחובות ניו יורק התוססת. הספר כתוב טוב למרות כמה טעויות
ביהדות (לדוגמא, אין פטור מצום יום כיפורים מחמת גיל, ועוד), שיכלו לרדת בעריכה
קפדנית יותר (של ספר המקור). התרגום של שרון פרמינגר מעולה כהרגלה. 500 העמודים נבלעים
בזריזות, זהו ספר מהסוג שאי אפשר להניח מהיד, אבל מצטערים להגיע לעמוד האחרון.
ציטוטים:
"שינוי הצורה הוא שהקסים אותו:
משהו חסר תועלת שנהפך לחפץ שימושי. כלום שנהפך למשהו." 37
"הוא הניד את ראשו. "אדם עלול
לרצות משהו באופן רגעי, גם אם חלק משמעותי בתוכו מתנגד לכך. תצטרכי ללמוד לשפוט
אנשים לפי המעשים שלהם, לא לפי המחשבות שלהם." עמ' 46
"בשנים האחרונות נהפכה הבדידות
לפינוק היחיד שהרשה לעצמו." עמ' 55
"את צריכה ללמוד להגיב למה שאנשים
אומרים ועושים, ולא לרצונות ולפחדים שלהם." עמ' 55
בעמ' 133-4 – דברים שקורים בגיל מסוים,
ואתה לא מבין מדוע או לשם מה הם קרו, עד שבחלוף השנים קורה משהו, ואתה מבין את
תכלית הלקח שנלמד הרבה שנים קודם לכן.
מה ההבדל בין אמונה דתית – "אמונה
במשהו גם בלי הוכחה, מפני שאתה יודע בלבך שהוא נכון" (עמ' 198) לבין להאמין
באגדות, כמו האגדות על ג'יני, או על גולם?
"היא חלפה על פני בתי הכנסת
הרבים,...מול כל אחד מהם חשה איך התפילה ניגרת החוצה,כמו נהר עמוק שזרמיו עזים.
לפעמים היה השטף חזק עד כדי כך שנאלצה לחצות את הרחוב כדי לא להיסחף." 201
"מוח האדם לא מיועד לאצור זיכרונות
שנצברו במשך אלף שנים." 454
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה