הביקור

הביקור – הילה בלום

הוצאת זמורה ביתן, 411 עמ'.

שיחת טלפון מפריז אל נתי ונילי, פותחת תיבת פנדורה של זיכרונות שהולכת ונפרשת בפנינו בצד מהלך החיים היומיומי של נילי. נילי עובדת כמתרגמת ספרים בחברת מפעלות תרבות. המשפחה של נתי ונילי כוללת את דידה (ידידה) הבת של נתי מנישואיו הקודמים לבחורה הולנדית, ואת אסיה, ביתם המשותפת. אמא של נילי, חנה, נמצאת בתהליך של דעיכת האישיות בעקבות מחלת האלצהיימר, ואחותה אומה (ראומה) שמעוררת בנילי דאגה בלתי פוסקת, בהמשך נבין מדוע. בתחילת הסיפור נתי ונילי נשארים לבדם בבית הירושלמי היפה שלהם, כשדידה נוסעת לאמה, ואסיה נוסעת לאילת עם אומה. החששות של נילי והטלפונים התכופים שהיא עושה בניסיון להתקשר עם אומה ולוודא שהכול בסדר, נפרשים עם מסכת הזיכרונות שמסבירים לנו את הדאגה העכשווית. דברים שקרו לאחותה, דברים שקרו לביתה, דברים שקרו לה במשפחתה הגרעינית, דברים שקרו לה במשפחתה הנוכחית.

"יש בעולם משפחות מקצועיות לרוב, והמשפחה שלהם היא אחרת. מתלמדת. שורדת. ... יש משפחות שהשיטה טבועה בכל צעד מצעדיהן. הסדינים מתוחים על המיטות, המגבות אישיות, הארוחות הן בשעות קבועות. המקרר מלא באוכל אמיתי - סירים וקופסאות - ומה שפג תוקפו נזרק מיד. במשפחות כאלה יודעים איך לריב ואיך לרדת מהעץ, איך לסבך ואיך להתיר. הילדים מוזיקליים, חברים באים ויוצאים בכל שעות היום, הטלפון תובע התייחסות בלי הרף.... אבל במשפחת טלאים זה אחרת. רגע את נשענת על קיר לנוח - וכבר לבנה סודית מסתובבת, פתח נקרע בסלע ושביל סתרים גולש ונחשף. האדמה לא יציבה. לאמא יש בלב המון אהבה שמספיקה להמון ילדים, אבל מחולקת רע."

הבדיקה המרכזית של הספר היא מה קורה במשפחות, שלכאורה הכול בהן בסדר. ההורים עובדים במקצועות טובים, משתכרים יפה, הבית מעוצב ונאה. ובכל זאת, דברים רוחשים מתחת לפני השטח. זיכרונות שחופרים את דרכם אל האור ובדרך מציקים, מעיקים, מקשים על תחושת הנורמליות.

"לא, היא החליטה. היא עצמה לעולם לא תדע אילו חלקים ממנה עצמה מוסתרים מפניה. כל כך מוסתרים, שהיא אפילו לא יודעת על עצם נסתרותם. והנה, לצדה, אדם שמכיר את עצמו לפני ולפנים. שום ספקות."

לאורך הספר, מתחילתו, אנו עוקבים אחרי ידיעה חדשותית בדבר ילד שנעלם, והמשטרה מחפשת אחריו, וכל הציבור עוקב בדאגה וסקרנות דרך אמצעי התקשורת. אנו מתוודעים לתמונתו של הילד, למשפחתו, כיצד נראים הוריו, כיצד הם שומרים על מראית עין של שליטה עצמית, ועד לסיום הסיפור. ההקבלה למה שקורה אצל נילי, ברורה למדי, אבל בהחלט לא מידרדרת לרמה של בנאליות.

וכל הזמן, ברקע, החשש מהמפגש עם האיש שמאחורי שיחת הטלפון מפריז, הולך ונפרש עם סיפור ההתרחשויות שאירעו בתחילת היכרותם, בחופשה הרומנטית שבילו בפריז ופגשו בה מיליונר צרפתי מסתורי ועלום.

מה קרה שם?

מה קורה בפינות החשוכות של חייהם של מי שמנסים להתנהל בעולם כאוטי, תוך ארגון, משמעת וסדר כדי לייצר משמעות, תוכן, לייצר חיים? ומי זה "חייהם"? האם זה לא, במידה מסוימת, מה שקורה לכולנו, שמנסים לשמור על שפיות בעולם חסר-מובן, שמנסים לשמור על השכבה הדקה של התרבות, לשמור שהקרח לא יתנפץ ונמצא עצמנו טובעים במים קפואים?

יש בספר הרבה נושאים שנוגעים בנקודות. או כפי שהגדירה חברתי "צובטים". על אף זאת, וייאמר לזכותה של הילה בלום - היא לא מעיקה. הספר נקרא בשטף, יש חלקים שהברק הניסוחי קצת מעיק, אבל בסך הכול, ספר קריא, טוב, ומעניין.