האיש שהיה יום חמישי

האיש שהיה יום חמישי – גילברט קית' צ'סטרטון

הוצאת בבל, מאנגלית: משה דור, 239 עמ'

מה יותר פואטי, האם הכאוס, האנדרלמוסיה, ביטול של כל המוסכמות? או שמא דווקא אותו הדבר הנדיר, המוזר, להצליח לקלוע למטרה, שמא הקסם הוא דווקא כשהדברים קורים לפי התכנון?

"כל אימת שרכבת מגיעה לתחנה אני מרגיש שהיא הבקיעה את דרכה על פני סוללות של צרים, וכי האדם ניצח במלחמה נגד התוהו-ובוהו."

מזימה בעלת אופי אינטלקטואלי מאיימת על עצם קיומה של הציויליזציה. נראה כי עולמות המדע והאמנות חברו בחשאי כדי לצאת כנגד מוסדות המשפחה והמדינה. לכן, מוקמת יחידה מיוחדת של שוטרים, שהם גם פילוסופיים. תפקידם לאתר ביצירות האמנות את המחשבות שגורמות לאנשים לפשע אינטלקטואלי.

במועצה האנרכיסטית המרכזית הכלל עולמית יש שבעה אנשים, הנקראים בשמות ימי השבוע. הנשיא הוא יום ראשון, מטיל אימה ככוח טבע. השבעה נפגשים לארוחת בוקר בכל יום ראשון בשבוע, ומתכננים כיצד להרוס את העולם, לרצוח אנשי ציבור ולקעקע מוסדות שלטון. גבריאל סיים הוא בלש פילוסופי, החודר במסווה של אנרכיסט למועצה בתפקיד של "יום חמישי".

תפקידו של הבלש הפילוסופי הוא לסכל את המזימה. אלא, שסיכול רעיונות הוא הרבה יותר מסוכן והרבה יותר קשה מאשר סיכולם של מעשים פליליים. "מוחו של אדם הוא פצצה", אומר אחד מהם. "מחשבה הורסת רק מעצם כך שהיא מתפשטת."

בעולם הוירטואלי שלנו קל להבין את המשקל שיש למחשבה ויראלית המתפשטת במהירות ומשפיעה על הלך רוחם של בני האדם. תחשבו על המערכת הרציונלית, ההגיונית. בסופו של ההיגיון ממתין מושג האינסוף. משהו שבלעדיו המתמטיקה איננה יכולה להתקיים, ובו בזמן, מושג הקורא תיגר על המחשבה ההגיונית. תחשבו על תורת הקוואנטים, המצייתת דיה לעקרונות פיזיקליים על מנת לשרת אותנו בבנייה של מכשירים ומתקנים אבל התעלומות שלה הובילו גם מדענים, לקשור אותה לתורות רוחניות כאלה ואחרות (קראו את "הטאו של הפיזיקה", למשל).

בספר הזה, שום דבר איננו כפי שהוא נראה כלפי חוץ. חבורה של אדונים מהוגנים היושבים לארוחת בוקר צוהלת על מרפסת המסעדה, היא בעצם חבורת אנרכיסטים הזוממת מזימה אפלה ורצחנית. מי הם באמת אותם אנרכיסטים? מה מסתתר מאחורי כל אחד שאנו רואים? מי עוטה מסיכה? או בעצם, מי לא עוטה מסיכה? האם קיים משהו מעבר למראית העין? לפעמים יתברר שדווקא התחפושת חושפת את טבעו האמיתי של האדם.

המאבק של הבלש הפילוסוף הוא מאבק רוחני. ככזה, הוא מביא לביטוי את פחדינו וחרדותינו הסמויים והאפלים ביותר. ממה אנחנו פוחדים יותר, מהפרת הסדר, או מהשמירה עליו? מהשרירותיות של סיוטי הלילה, מכך שכל נס יכול להתרחש, או מהריק המחניק של המדע, מכך ששום נס אינו יכול להתחולל?

הספר נקרא בשטף ובעניין, ובו בזמן לא תוכלו להימנע מלעצור לרגע ולהרהר ברעיונות המפוזרים בו, להתעכב על משפט זה או אחר.