שירת הברבור

 שירת הברבור – טל בר

ידיעות ספרים, 351 עמ'

 

דניאל הוא איש מוסד מתאר את השתלשלות חייו, בגיוסו להיות איש מוסד, את האירועים בהם נטל חלק במסגרת תפקידו, בניית סיפור הכיסוי שלו, המבצעים, החיסולים, וחיבוטי הנפש שלו לגבי צדקת דרכו והפעילויות שהוא נאלץ לבצע במסגרת תפקידו. עד לתפיסתו בשבי ומהלך החקירות והעינויים שהוא סופג וההתמודדות עם אימת המוות המרחף סביבו.

הספר מאפשר לנו הצצה מקרוב אל עולם שעבור רובנו הוא עלום ונסתר, אל פעילויות, שעבור רובנו לא קיימות וגם לא נתפסות כאפשריות לנו. ההתלבטות המוסרית של דניאל חושפת את הקושי הערכי הטמון בתפקידים מסוג זה. השקרים, הסודות, הזהויות הבדויות והסיכון של התערבבות שלהן עם הזהות ה"אמיתית". מה אמיתי ומה בדוי? מה באמת אמיתי בזהות של מי שמסוגל תחת שם כיסוי לבצע מעשים שהוא סבור שלא היה מסוגל לעשות תחת שמו ה"אמיתי"? ובמידה מסוימת, זה מסמל את כולנו, עם המסיכות שלנו בחיי היומיום. איש העבודה. איש המשפחה. איש החיים הטובים. לא תמיד יש הלימה, בין הישויות השונות שלנו. מה מזה "אמיתי" ומה מזה הוא סוג של משחק?

הספר כתוב טוב והוא סוחף ומותח. המשפט בכריכה הקדמית "קיבל את אישור הצנזורה, ועדת שרים מיוחדת והמוסד" נותן נופך של אמינות לספר, או לחילופין, שזה מספיק לא אמין וקרוב למציאות כדי לקבל את האישורים האמורים?

הקריאה בספר היתה מבחינתי שונה מקריאה בספרי ריגול מתורגמים, כיון שהאירועים קרובים מדי למה שאפשר לקרוא בכותרות בעיתונים ("... חוסל. מקורות זרים מוסרים כי...").

בכל מקרה, הספר סוחף וקריא, ומעורר מחשבה.