סיפור פשוט

 סיפור פשוט - ש"י עגנון

הוצאת שוקן, 236 עמ'

דברים טובים קורים כשעושים סדר בספרייה. למשל, מוצאים פנינים נשכחות כמו הספר הזה. כיון שמדובר בעגנון, אז כבר כתבו עליו כמעט כל מה שאפשר ולכן לא ארחיב. אגיד את זה ככה.

השפה. ממתק אמיתי. הספר כולל הערות שוליים שחלקן תרגום לעברית של העברית של עגנון, בהתחלה זה התמיה אותי הגם שפה ושם נתקלתי במילים שגם אני לא הכרתי. אבל - יפה. כמו כן חלק מהערות השוליים מסבירות את ההקשר של ביטויים שכתובים בסיפור וקשורים בעולם הדתי, וזה היה מעניין ללמוד ולהבין.

אז זה כתוב לתפארת.

העלילה. בגדול, אין הרבה עלילה חיצונית, את הקו העיקרי אפשר לתמצת במעט מאד משפטים. בחור צעיר בעיירה יהודית במזרח אירופה, מתאהב בבת משפחה רחוקה שמשמשת כמשרתת בביתו. אימו לא מרוצה מכך ומשדכת לו בחורה בת למשפחה אמידה. 

כבר אפשר להבין שזה לא העיקר בעניין הזה.

ההתרחשויות הפנימיות, זה חלק מהעיקר. מה עובר על הירשל, ילד טוב שאינו מרדן, מקבל עליו את עול ההכתבה של הוריו אבל נפשו מסוכסכת, עד לשיגעון, לריפוי, להשלמה ולכניעה לחיי השיגרה. אז, בואו- אהבה נכזבת, שידוך, נישואים ללא אהבה, לא דברים שלא קראנו במקומות אחרים.

אבל הגאונות היא באופן שזה מסופר, בשזירת חרוזים חרוזים של סיפורים מהווי העיירה, על האנשים שקשורים לסיפור, מה עבר עליהם, מה עובר עליהם, ממש אפשר להרגיש איך גם אנחנו מהלכים ברחובות העיירה הזו, נכנסים לחנות וקונים מיני צימוקים ומגדנות.

וכמובן, הביקורת הנוקבת על החברה, על הערכים הבורגניים, על הנהגים והחומרנות ועל רמיסת האינדיבידואל.

ספר נפלא לכמה ערבים רגועים עם כוס יין ומוסיקה שלווה.