בית התה על פס המוות

בית התה על פס המוות – דניאל אדלסון

ידיעות אחרונות – ספרי חמד, 215 עמ'

הספר נכתב בהשראת סיפור אמיתי. בשנת 2014 אחד ממסלולי הטיול היפים בעולם, על רכס האנאפורנה בנפאל, הפך למלכודת מוות למאות תרמילאים שנלכדו בסופת שלגים. 43 מטיילים נספו, בהם ארבעה ישראלים. דניאל אדלסון היה העיתונאי שנשלח לסקר את האירועים עבור ידיעות אחרונות. הספר הוא ספרו הראשון, שנכתב בהשראת אותם אירועים.

ספר שנכתב על ידי עיתונאי עלול ליפול למלכודת ה"עיתונאיות", להיות ספר מדווח, ולהיקרא ככתבת עיתון שהתארכה יתר על המידה.

לא זה המקרה בספר הזה. פרוזה משובחת, כתיבה מעולה, בשפה צעירה ועכשווית אבל בהחלט ספרותית, קצב מותח שמקשה להפסיק לקרוא, ספר מרעיד לב, חווית קריאה כהלכתה. איפיון הדמויות מטופל בדרך טובה. כנראה שמי שעשה את המסלולים האלה מכיר את ה"קייטנה" הישראלית הזו, הרכב הדמויות המגוון שיוצר כמובן סיטואציות של קונפליקטים והשלמות. זה לא גורע מחוזקו של הספר להעביר את הדברים ולאפשר לחוות אותם גם למי שלא עשה את המסלולים האלה של "הטיול הגדול".

מבחינתי, אחד ה"מאבחנים" של ספר טוב, הוא שכשאני בעבודה, אני חושבת על הדמויות בספר, רוצה כבר שיסתיים יום העבודה כדי לחזור הביתה ולהמשיך לקרוא ולראות מה קורה איתן, וזה היה כאן. מאבחן נוסף הוא שהספר שולח אותי לבדוק כל מיני דברים בגוגל, ואכן כך קרה גם כאן.

מעבר לכך, הספר מעלה סוגיות אוניברסליות שאף פעם אינך יודע כיצד תתמודד איתן ב"זמן אמת". האם לנטוש את המטייל שתש כוחו, או להישאר איתו ולסכן את חייך? איך מתמודדים עם תחושת האשמה הזו? האם הפורטר שהוביל אותך והציל את חייך הוא קדוש, או שמאחורי המעשים מסתתרים אינטרסים אחרים? ועוד.
הספר כתוב בפרקים קצרים, ונע קדימה ואחורה בזמן עם פלאשבקים לעבר של כל אחת מהדמויות כך שאנו מקבלים ריבוד של מעשיהם ומחשבותיהם כעת, על ההר, על רקע מה שהביא אותם לשם. הקפיצות הקצרות מאד תורמות בכך שהן מספקות את הריבוד הנוסף מבלי לאבד את הקצב של העלילה.
ולבסוף, יש לשבח את הכריכה היפהפיה.

מומלץ בחום.

קישור לסרט של בן שני על מור ספיר, אחד מהמטיילים שאיבד את כל עשר אצבעותיו על האנאפורנה:

בחזרה לאנאפורנה