הפסיכולוג הטוב – נעם שפנצר
הוצאת משכל - ידיעות , 268 עמ'
הספר כתוב בשקט ונעימות כזו, שאת לא
מצליחה להבין מה ואיך וזה כבר חדר לך מתחת לעור.
מדובר בפסיכולוג, שלא נזכר בשמו, אלא
הוא "הפסיכולוג", שפוגש במטופלים שלו, שגם להם אין שמות, הטיפול העיקרי
בספר הוא "המטופלת של ארבע". בהמשך, כשהדברים מסתבכים, היא תקבל גם שם.
הפסיכולוג מלמד באוניברסיטה, ולסטודנטים שלו דווקא יש שמות, ואיפיונים, ואנו
מאזינים לשיעורים שהוא מלמד אותם. הפסיכולוג גם מנהל את חייו וגם מנסה להתקרב
לאהובתו שהנסיבות המסובכות לא מאפשרות לו להיות עימה. בין לבין אנחנו נחשפים
לאמיתות חיים במסגרת הטיפולים, למשל: יש הבדל בין מה שמפחיד אותנו, לבין מה שמסוכן
- לדוגמא, צפיה בסרט מפחיד איננה מסוכנת, וההבחנה הזו מאפשרת לנהל את החרדות.
אנחנו לומדים משהו במסגרת השיעורים שהוא מרצה, לדוגמא, על טבעו של הזיכרון האנושי,
ובעיקר מקווים בשבילו שיהיה לו טוב באופן אישי, כי הוא מתנהל בצורה כל כך נאה,
מנסה להיות טוב במה שהוא עושה, ופשוט איש סימפטי. לפעמים הוא מכונה "הפסיכולוג
הטוב", כיון שהוא מנסה מאד לעשות את עבודתו נאמנה, במקצועיות, מודע לפעולותיו
ומתנהל בזהירות רבה.
בפסקה הראשונה של הספר, שתפסה אותי,
כתוב: "ויתורים קטנים, הוא נוהג לומר למטופלים שלו, הם כמו כסף קטן. זה מה
שיש לרובנו ביד בסופו של חשבון. כסף קטן הוא היומיום, וסך החיים הרי עולה, בסופו
של חשבון, מתוך נוהל אדם ביומיומו." לקראת סוף הספר חוזר המסר כמן סגירת מעגל
ומסקנה סופית: "החיים, בסופו של חשבון, מסתכמים בנוהל אדם ביומיומו".
כמה פשוט, כמה נכון. החיים שלנו, הם
הדרך שבה אנו בוחרים להתנהל ביומיומנו, כיצד אנו מפעילים את עצמנו להרגיש, לחשוב,
להגיב. "היכולת להקשיב לעצמך, שם, מתחילה הלמידה האמיתית", אומר
הפסיכולוג לתלמידתו החרוצה.
למרות שהספר רצוף באמיתות הוא איננו
נכנס לנישה של ספרי העידן החדש, בזכות היותו אינטליגנטי, בזכות הכתיבה העדינה,
הלירית כל כך. ספר מומלץ בחום.
עטיפה חדשה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה