יום חמישי, 26 בינואר 2017

סדרת ספרי היקום של אנדר

אורסון סקוט קארד הוא סופר ענק. הוא בורא עולמות. קארד כותב סיפורים שגורמים לך להיכנס לתוך עולם, שמרתקים אותך, סיפור טוב, מהודק. מתחילים לקרוא ומיד עולם שלם קם ועומד ואנו בתוכו, מתבוננים באנשים (לא "דמויות") חיים, שלמים, מורכבים, הוא מתאר מצבים, מנתח מורכבויות של הפסיכולוגיה האנושית, מאפשר לנו להבין מה גורם לאנשים לפעול באופן שהם פועלים. הוא מעביר מסרים עמוקים, חשובים, בלי לוותר על קו עלילה רציף, מרתק, משכנע. סדרת ספרי היקום של אנדר היא סדרת "המשחק של אנדר" ושלושת המשכיו- קול למתים, קסנוסייד, ילדי המחשבה וסדרת הצל- "הצל של אנדר", הצל של ההגמון, בובות צללים, הצל של הענק, ו"אנדר בגלות" הספר התשיעי שמתאר את מה שקרה בין הפרק ה-14 וה-15 של "המשחק של אנדר".
אלו ספרים כל כך טובים, שאני לא יודעת באילו מילים להשתמש כדי לשכנע אתכם לקרוא אותם, את כל התשעה, בזה אחר זה. נדמה לי שספרות טובה היא כזו, שבשלב מסוים מעבירה אותך למקום שמעבר למילים, מקום שבו אתה יודע שהועשרת, שחייך התמלאו במשהו טוב.
בסדרת הספרים הזו קארד מאפשר לנו לראות את הרוע הטמון בכל אחד ואחד, את האפשרות הזו של רוע, אבל נותן גם לראות את הטוב הטמון בו. הוא פותח ומראה את המשמעות העמוקה, הדתית, של הבחירות שאדם עושה בחייו, מהקטנות והבלתי משמעותיות לכאורה, ועד להחלטות הרות הגורל, את המשמעות של הבחירה שלא לקחת את הדרך הרעה, או של ההתמודדות הבלתי פוסקת עם המעשים שכבר עשינו, ככל שאנו מאפשרים לעצמנו להבחין בכך ולהיות מודעים לרחשים הנסתרים בנפשנו.

ולבסוף, קארד מאפיין את החשיבות הרבה של חיים כקהילה, של התבוננות על חיי האדם לא כ"בדד ישכון", לא כגוף נפרד, כי אם כחלק ממשפחה, כחלק מהקהילה שבתוכה הוא חי, כחלק מהגזע האנושי, כפרט בקהילת החיים התבוניים ביקום בכללותו. רק התבוננות כזו, במעגלי החיים שבתוכם אנו מתקיימים, מאפשרת- או אולי מחייבת - את קיומו של מצפון פעיל ויעיל, שמנתב את דרכנו.

באקורד הסיום, ב"אחרית דבר" לספר 'אנדר בגלות', מאפשר לנו קארד להכיר את קהילת הקוראים הראשונים שלו, שבתוכה הוא מתקיים, הקוראים שמקבלים את פרקי הספר ומעירים הערות, מאפשרים לו לתקן ולשפר ולכתוב מחדש, לוודא שקו הזמנים והעלילות והפרטים נכון ומדויק ככל הניתן על פני כל הספרים והעולמות שברא. וזו הצצה מרתקת לעבודתו של סופר אמן.





אין תגובות: