צל עולם

אני שמחה לארח בבלוג את רוני ארז שכתב ביקורת על "צל עולם"

צל עולם - ניר ברעם
הוצאת עם עובד, 484 עמ'

עלי להודות שבתחילת הקריאה התקשיתי להיכנס לעולמו של הספר, חששתי ששוב עשיתי מיקח טעות בבחירת ספר של סופר ישראלי שלא הכרתי, ושכלל לא היה לי ברור על מה הוא רצה לכתוב ויותר מכך, היה לי חשד שגם לסופר הדבר לא ברור.

משפטים מורכבים ולא ברורים אותם יש לחזור ולקרוא מספר פעמים, קושי בזיהוי באיזה גוף כתובים הדברים, מי זה מי, ובעיקר למה.

אך היות ואינני נוהג לנטוש ספרים באמצע, המשכתי לקרוא תוך כדי קריאה של מספר ספרים אחרים.

לאחר כשליש מהספר, נשביתי סופית.

ניר ברעם הצליח לבנות שלוש תמונות מציאותיות לחלוטין, בשלוש יבשות שונות, בתחילה בלתי קשורות. כל תמונת עולם נידמית כה מוכרת וכה אמיתית, כל אחת כתובה בסגנון ספרותי שונה.

סיפורו של גבריאל מנצור, ישראלי שאישיותו נותרת בלתי פתורה, לא מגובשת עד סוף הספר, מעין עירוב בין דמותו של שאנס גרדינר מ"להיות שם" של יז'י קוזינסקי לדמותו של-מארסו מהזר של אלברט קאמי.

סיפורו מסופר כסיפור אישי אך מנקודת מבט חיצונית בגוף שלישי. אין כאן וידוי אישי, אין כאן זרם תודעה, אולי להיפך- זרם אי-תודעה. אשתו של גבריאל מאשימה אותו באובדן הזהות האישית שלו, או אולי אפילו בחוסר נכונות לחפש ולגבש זהות כזאת. הוא זיקית הלובשת את האישיות של הסובבים אותו ומבחינה זאת הוא המייצג המובהק ביותר של תקופה, של מגמה. גבריאל מוצא עצמו מתרומם על גבי גלים גבוהים המערבים בין פוליטיקה, עסקים ופעילות פילנתרופית, גלים בהם לא בחר אך להם גם לא התנגד.

במקביל וכביכול ללא כל קשר, מתפתח סיפורה של קבוצה הזויה של אנשים שאין להם דבר להפסיד המתארגנת ללא מטרה מיוחדת בביבים של לונדון, ובסופו של דבר שואפת לשנות את העולם.

שוב במקביל וללא קשר, מסופר סיפור ההתנהלות של חברה אמריקאית חובקת עולם, המבצעת קמפיינים פוליטיים עבור מועמדים ליברלים דמוקרטים או בעלי כיסים עמוקים. הדינמיקה המורכבת בין השותפים והעובדים בחברה, דינמיקה הנעה בין המסרים הגלויים לסמויים, בין האינטרסים העסקיים לרגשות ולשאיפות האישיות של כל המעורבים בחברה.

אלא שרק כביכול שלושת הסיפורים אינם קשורים. בעולם של גלובליזציה כלכלית ורשתות חברתיות כולם מחוברים. ללא מודעות של גיבוריהם הסיפורים נפגשים, מתנגשים ומשפיעים זה על זה.

כוח, כסף, צביעות וזעם חברתי מתנגשים באופן מבריק בספר זה המתקדם כסערת רעמים לעבר אפוקליפסה, ועם זאת הספר איננו בידיוני, לקורא נדמה שהוא יכול לתת שמות לחלק מהדמויות, הן אמינות ופועלות בעולם האמיתי של המאה ה21.

זהו מבט ביקורתי חד ונוקב, המשתמש בחומרים מתחומי דעת מגוונים בכדי לייצר מראה אפלה דרכה קשה מאד לקרני האור לחדור ולחשוף עתיד כלשהו.

אמיתי כל כך שזה מפחיד.

ספר מומלץ לבעלי מצב רוח טוב, כי מי שסובל ממרה שחורה יטבע בביצת הייאוש.