קו-זמן

קו-זמן – מייקל קרייטון

הד ארצי הוצאה לאור, 472 עמ' (כולל ביבליוגרפיה)

 

מייקל קרייטון בוגר בית ספר לרפואה שלא עסק ברפואה אלא בכתיבה, אך בספריו ניתן לראות את ההבנה שלו ואת הרקע המדעי שלו. בין ספריו "זרע אנדרומדה", "פארק היורה", "שלטון הפחד" ו-"הלאה".

מדובר בספר מדע בדיוני ומותחן טכנולוגי.

קבוצה של היסטוריונים נכנסת לעולם של המאה ה-14 בצרפת הפאודלית, באמצעות טכנולוגיה חדישה המבוססת על מכניקת הקוואנטים.

זה לא מסע בזמן זה מסע בין יקומים.

התקופה – ימי הביניים, במלחמת מאה השנים בין אנגליה לצרפת (סכסוך בין אנגליה לצרפת, שהחל בשנת 1337 והגיע לסיום בשנת 1453. הסכסוך ארך מאה ושש עשרה שנים).

תקופת ימי הביניים נתפסת בדר"כ כמנוונת ואפלה, אך מוצגת כאן כתקופה דינמית של שינויים חברתיים, ביקוש ידע, הערכת ידע, ורמת האלימות בה נמוכה או קטלנית פחות מאשר כפי שהיא היום

קרייטון מייצר ספר שהוא בו בזמן מתח, פעולה, הגיגים על הזמן, על הקוואנטים, על אנושות ואנושיות, על העבר וההווה והעתיד, ורוקח הכול לספר מרתק וסוחף, שנקרא במהירות למרות אורכו.

תוך כדי קריאה מותחת כשהקורא רוצה לדעת מה יקרה הלאה ו"איך הם ייצאו מזה" מסיבוך נוסף שקבוצת ההיסטוריונים נתקלת בו, אנחנו מקבלים המון חומר למחשבה על מה זה אומר להיות בן אדם, על כך שדברים הם לעולם לא כל כך פשטניים כפי שעלולים להיראות על פני השטח, על משמעות זמן, מרחב, ועוד.

"עצם התפישה של מסע בזמן היא חסרת היגיון, מפני שהזמן לא זורם. האמונה שלנו שהזמן עובר היא פשוט טעות של מערכות העצבים שלנו, של איך שהדברים נראים לנו. במציאות הזמן לא עובר – אנחנו עוברים. הזמן עצמו לא משתנה. הוא פשוט קיים. לכן, העבר והעתיד הם לא מקומות שונים כמו שניו-יורק ופאריס הם מקומות שונים, ומאחר שהעבר איננו מקום, אי אפשר לנסוע אליו."

הסוגייה של מסע בזמן מעסיקה אותנו, והרבה ספרים וסרטים עוסקים בכך. היינו רוצים לחזור אחורה בזמן לתקן טעות שעשינו – כיון שאיננו מסכימים להבין שטעויות הן חלק מהחיים והן אלה שמקדמות אותנו, או לחזור אחורה כדי לתקן עוולה היסטורית עצומה, או שהיינו רוצים לנסוע לעתיד כדי לדעת מה יקרה, ולהיערך בהתאם (או לקנות כרטיס לוטו שעתיד לזכות בפרס הראשון).

התייחסות נוספת להיאחזות במחשבות על העבר או על העתיד אפשר למצוא בתורות רוחניות רבות שמתייחסות ל"כוחו של הרגע הזה", ובשיטות מדיטציה ומיינדפולנס שאומרות לך להתמקד בנשימה, בגוף, כדי להיות ברגע הזה ולא לנדוד עם המחשבות לאתמול ולמחר.

אבל, אומר לנו קרייטון בספר מפיו של מנהל חברת הטכנולוגיה שייצרה את האפשרות של מסע לעולמות אחרים, קו הזמן למעשה קובע הרבה ממה שאנחנו יכולים להיות או לעשות מבלי שאנחנו מודעים לכך בכלל:

"בן-עשרה אוכל ארוחת בוקר והולך לחנות לקנות את התקליטור האחרון של להקה חדשה. הנער חושב שהוא חי ברגע מודרני. אבל מי הגדיר מה זאת 'להקה'? מי הגדיר 'חנות'? מי הגדיר 'בן-עשרה''? או 'ארוחת בוקר'? ועוד לא התייחסנו לכל שאר הדברים, לכלל סביבתו החברתית של הנער – משפחה, בית-ספר, ביגוד, תחבורה וממשל.

אף אחד מהדברים האלה לא נקבע בהווה. רובם נקבעו לפני מאות שנים. חמש-מאות שנים, אלף שנים. הנער הזה יושב על ראש הר שהוא העבר וכלל אינו מבחין בזה. הוא נשלט בידי מה שאין הוא רואה, בידי הדברים שעליהם אין הוא חושב, בידי מה שאין הוא יודע. זאת מן כפייה המתקבלת ללא שאלה. אותו נער מטיל ספק בצורות אחרות של שליטה – בהגבלות מצד ההורים, במסרים מסחריים, בחוקי השלטון. אבל החוקים הבלתי נראים של העבר, שקובעים כמעט כל דבר בחייו, מתקבלים ללא שאלה. זה כוח אמיתי, כוח שאפשר לממש אותו ולהשתמש בו. מפני שכמו ההווה, גם העתיד נשלט בידי העבר. לכן אני אומר שהעתיד שייך לעבר."

אז אם אתם רוצים לקרוא ספר מותח, מרתק, וסוחף, ובו בזמן מעורר מחשבה, זה הספר בשבילכם.

על בסיס הספר נוצר סרט, אני מודה שלא צלחתי הרבה מעבר להתחלה שלו. המלצה שלי להעדיף את הספר.

ראו סקירה על הספר שלטון הפחד: https://pninatkria.blogspot.com/2024/06/blog-post.html