וזה הסוף – דלית אורבך
ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 387 עמ'
קמילה מתה מזקנה. ולאחר חצי שעה היא קמה לתחייה, וממשיכה לחיות את
חייה, אבל לאחור, הולכת ונעשית צעירה עם הזמן.
אם אתם חושבים על הסרט "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן"
תחשבו על כך שהסרט יצא לאקרנים בשנת 2008, ואילו הספר של אורבך נדפס ב- 2007.
לא אפרט את העלילה עצמה, למה לקלקל לכם את ההנאה?
לדלית אורבך יש את היכולת להחזיק במילים ולשחרר אותן לסיפור שזורות
כשרשרת צבעונית, מבריקה, נטול חריקות כמעט. הסיפור מעניין, תענוג לקרוא בשטף, יש
רמה מסוימת של מתח שנשזר לתוך מפגשים אנושיים כל כך בין האנשים בסיפור. זה לא שאין
חריקות בעלילה. יש חלקים מסוימים שמעלים תמיהה או שאולי אינם הגיוניים, אבל בשטף
הכללי של הקריאה זה עובר, ולא מפריע ליהנות מהסיפור.
היכולת המרשימה של אורבך להיכנס לנבכי התחושות של אדם זקן, התחושות
הגופניות שלו, וגם מה שבנפש.
"הוא נזכר בשיחותיהם העמוקות על הזקנה כשהיו צעירים ונחושים. מה
הם ידעו על האין-אונות הפנימית, על הוויתור מרצון על עניין, על הסקרנות שנעלמת
ומותירה אחריה חורבן האדיש לעצמו?... אם פעם שאל את עצמו איך ניתן להאריך חיים
לאנשים כמותו, היום הוא יודע את התשובה. היום הוא מכיר את הסוף שמושך את צדו השני
של החבל. מושך ומבטיח מנוחה. מנוחה."
ומצד שני, החדווה שבגילוי של הנעורים שמתגנבים אל תוך הגוף הזקן. זה
לא רק הקמטים שהולכים ומתגהצים. מתיישר איתם גם עמוד השדרה, הביטחון העצמי, הכוח
לפעול ולעשות בעולם, היכולת לשנות ולהשתנות. לא מדובר בסיפור שחוזר על עצמו כמו
סרט שמריצים אותו לאחור. מדובר בחזרה לאחור שמאפשרת שינוי.
וברגע שכמעט רצינו לקנא, ולחשוב כמה נפלא יהיה, לחזור לשרירים צעירים
וחזקים ומתוחים, מזכירה לנו אורבך את הצד האפל של ההצערה. קמילה נעשית צעירה,
וכולם סביבה מזדקנים. בכל כמה שנים היא נאלצת לעבור לגור במקום אחר שבו לא הכירו
אותה כזקנה וכדי להימנע מהמבטים התוהים. כל מערכת יחסים נאלצת להיפסק כאשר כבר אי
אפשר לתרץ את המראה בניתוח מוצלח. ומה בסוף? תישארי תינוקת? מי יטפל בך? הנכדים
שנעשו לאנשים מבוגרים?
אפשר להפיק כל מיני תובנות מהספר החמוד הזה. אחת מהן תהיה לחיות את
הרגע הנוכחי, להיות נוכחת בהווה, במלואו. ליהנות מכל מה שיש לרגע הזה לתת, מכל מה
שיכול לנו להיות בזמן הנוכחי. לא להתרפק על העבר, לא לחלום על משהו שיקרה בעתיד,
יום אחד, מחר-כך. עכשיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה