רשימות תל אביביות

רשימות תל אביביות – אברהם בלבן

עם עובד, 21 עמ'

את תל אביב עירי האהובה אני מכירה דרך הרגליים. נולדתי וגדלתי בצפון הישן, הלכנו ברגל לכל מקום, חיפשנו קיצורי דרך בין חצרות הבניינים, הלכנו לים, חורשת הירקון היתה כמעט הבית השני שלנו, מסביב לבית שלנו היו שדות פרחי בר ולא הבניינים ה"חדשים" (של אי אז) או גינת המשחקים המדוגמת. "הצד השני" של חורשת הירקון, הצד הצפוני, היה סבך שיחי פרא ועצים כפופים שיצרו מערות שבהן התחבאנו, בנינו לנו בהן משכן זמני לפיקניק של שבת, ובקיץ היינו הולכים דרך רחוב בני דן עד לגלידה מונטנה בנמל תל אביב.

אברהם בלבן הוא יליד קיבוץ חולדה, סופר משורר, חוקר ספרות, ומתגורר בשנים האחרונות בתל אביב. בשמחה ובאהבה ניגשתי לקרוא את רשימותיו על תל אביב, וגיליתי עיר אחרת.

דרך עיניו של בלבן אני לומדת את שמותיהם של העצים שאני מכירה דרך האצבעות שמלפפות עלה או קוטפות פרח סגול, לראות באופן אחר את גינות הכיס החבויות שיש בהן הומלסים ואמהות ועגלות ועיצוב אדריכלי שמכבד את הרעיון של עיר שצמחה מן החולות.

אני לא חשתי את תל אביב כעיר של חולות, חשתי אותה כבית. עד היום תל אביב בשבילי היא עיר של כל האפשרויות. העיר שמכילה את כל מה שניתן להיות. אהבתי את ההגדרה של בלבן "לחיות בעיר אבל לחוש בה גם את נצח החולות והים, את כוח שורשי הפיקוסים והשקמים ואת כוח גזעיהם."

הכתיבה של בלבן יפהפייה. תיאורים רבי יופי אך לא מתייפייפים, הוא מחבר את תל אביב הקיימת, בנויה ונושמת, עם זיכרונותיה, דרך ספרים ושירים, אדריכלים, אנשים שזוכרים את מה שהיה פעם, פרשות היסטוריות, שכונות שהיו וכבר השתנו מאד, אנשים שהולכים ברחובותיה, ואיש אחד שהולך, רץ, רוכב על אופניו, ומביט בכל בעין חדשה, מלאת חמלה ואהבה ויופי.

ספר קסום.